איתן – זכות השליטה – פרק ב

עידן

הגוף העירום של שני מתעלה על כל הציפיות שלי, החזה שלה מושלם, לא גדול מדי, לא קטן מדי. הבטן שלה שטוחה ומתוחה, המותניים צרות והאגן עגול ונשי.

אני יודע שהיא מתאמנת, שהיא שומרת על עצמה ושהמראה החיצוני שלה חשוב לה. היא דמות מוכרת בעולם שלה והיא תמיד ייצוגית ויפהפיה.

אנחנו עומדים אחד מול השנייה ללא בגדים, האור דולק ואנחנו בוחנים את הנוף ההדדי. הביטחון העצמי שלה מדהים, היא עומדת זקופה, לא משפילה מבט ולא מסמיקה. כל כך שונה מהנשים שהתרגלתי אליהן, מהסצנות שהתרגלתי אליהן.

היא דוחפת אותי בכח ולמרות שבדרך כלל קשה מאוד להזיז אותי, הפעולה מפתיעה אותי ואני עף אחורה על המיטה.

היא יורדת על הברכיים מולי, מפשקת את הרגליים שלי ומתמקמת ביניהן. התנוחה מוכרת לי כאילו עשינו את זה עשרות פעמים כשבפועל היא מוכרת לי רק מהדמיון. פנטזתי עליה בדיוק ככה כמעט בכל יום מאז שהכרנו.

היא מעבירה את הידיים שלה על החזה שלי, על הבטן. הציפורניים החדות על הירכיים הפנימיות שלי ואני מת לקחת שליטה, לתפוס אותה מהשיער ולהוביל אותה לזין שלי, אבל הבמה כולה שלה כרגע.

היא שולחת יד אחת לעורף שלי ומושכת אותי לעוד נשיקה, אני לא שומר על איפוק ומנשק אותה בכח, בכל התשוקה שיש לי כלפיה. היא מרימה את היד לשיער שלי, עוברת על הקרקפת שלי עם הציפורניים והעור שלי מצטמרר.

כעבור כמה רגעים היד השנייה שלה נסגרת סביבי, סביב הזין שלי ואני גונח לתוך הפה שלה. היא משפשפת אותי, עולה ויורדת ואני זז איתה, פאק זאת פעם ראשונה שאני מת לפסוח על משחק מקדים ופשוט להיות בתוכה. הסבלנות הידועה והמוכרת שלי לא אתנו כרגע.

היד שלה משפשפת אותי חזק יותר, מהר יותר והיא לא עוצרת את הנשיקה, אני מרגיש אותה בכל מקום, עוטפת אותי, משתלטת על כל החושים שלי ואני נבהל מחוסר האונים שלי מולה.

למזלי היא נשענת אחורה ואני לוקח כמה נשימות עמוקות, מנסה להתאפס על עצמי, על המחשבות שלי.

כשאני סוף סוף מרגיש שאני מצליח לנשום בלי מאמץ מוגזם, השפתיים הרטובות שלה נסגרות סביבי והשפיות שלי מתעופפת מהחלון.

הפה שלה חם והלשון שלה מלקקת אותי בתנועות מעגליות. יש לה שליטה מלאה על רפלקס ההקאה ואני בתוך הגרון שלה.. פאק.. זה כל כך טוב, היא יודעת מה היא עושה והיא לא מפחדת להשתמש ביכולות שלה. אין בה טיפת בושה ואני מת על זה, אני מעריץ אותה.

היא מוצצת אותי מהר וחזק, בו זמנית משפשפת אותי בבסיס שאליו היא לא מצליחה להגיע. היד השנייה שלה תמיד בפעולה, שורטת את הירכיים שלי, מלטפת את המפשעה, את האשכים.

אני לא יכול יותר, אני לא יכול עם הפאסיביות והיד שלי נכנסת לשיער שלה כאילו על דעת עצמה.

אני מלפף את השיער הארוך שלה סביב האגרוף שלי ושולט בתנועות של הראש שלה, מוריד ומעלה אותה עליי. דוחף את הזין שלי עמוק לתוך הגרון שלה שוב ושוב, היא לא מתנגדת, לא מנסה לדחוף אותי או להאט את הקצב שלי.

העיניים שלה דומעות והרוק שלה נוזל עליי והתמונה הפורנוגרפית משגעת אותי, היא משגעת אותי.

היא עוצרת את התנועות בפתאומיות ומרימה את הראש, היד שלי עדיין בתוך השיער שלה אבל אני לא מנסה להוביל אותה, אני סקרן לראות את הפעולה הבאה שלה.

היא קמה והולכת לתיק הקטן שלה שהיא זרקה בכניסה לחדר ומוציאה ממנו קונדום. חוזרת אליי ללא מלים, ללא הסברים או בקשות. היא רוצה מה שהיא רוצה והיא מתכוונת לקחת את זה.

היא מלבישה עליי את הקונדום במיומנות ומתיישבת עליי בפישוק, מחדירה את הזין שלי לתוכה באטיות והעיניים שלי כמעט מתגלגלות לאחור.

החום שלה עוטף אותי, סוחט אותי, הברכיים שלה לצדי הגוף שלי והידיים שלה מחבקות את הצוואר שלי. אני מוקף בשני ואני אוהב את זה. הריח שלה בכל מקום, נספג בתוכי, בתוך המצעים, הכריות ובראש שלי גם לתוך הקירות.

אני יודע שאף אישה לעולם לא תיכנס יותר לחדר הזה, לעולם לא תתקרב יותר למיטה הזאת, שני לוקחת בעלות מוחלטת על הכל.

אני מזיז את הרגליים שלה לצדדים ומלפף אותן סביב המותניים שלי, היא נשענת אחורה, מתייצבת עם הידיים שלה על הברכיים שלי ומתחילה לזוז, לזיין אותי, לזיין את עצמה עליי.

החזה שלה מול העיניים שלי ואני מדמיין את הפטמות הוורודות שלה עם חישוקים מוזהבים בתוכן, עם שרשרת שמחברת בין שני החישוקים, שרשרת שאני אוכל למשוך בכל רגע נתון בשביל להכאיב לה, לעורר אותה.

אני תופס את החזה שלה בכח וצובט לה את הפטמות, היא צועקת בהפתעה וזזה עליי מהר יותר, נרטבת עוד, הכאב מדליק אותה.

אני מוצץ פטמה אחת ונושך אותה עד שהיא גונחת, את השנייה אני צובט שוב ושוב. הגניחות שלה מתגברות, הופכות לצעקות ואני מרשה לעצמי להפעיל יותר כח, לנשוך חזק יותר. להכאיב לה.

היא מתכווצת סביבי, מתקרבת לאורגזמה ואני תופס את הפנים שלה בכח, גורם לה להסתכל לי עמוק בעיניים ועם היד השנייה צובט לה את הדגדגן. היא גומרת בצרחות והלחץ של הכוס שלה סוחט ממני את האורגזמה שלי.

אני מחבק אותה אליי חזק, נותן לה מהכח שלי כשאני רואה שהיא עומדת להתרסק והיא מניחה את הראש שלה על הכתף שלי.

אני מעריך את הרגע הזה כי אני יודע שהוא זמני וקצר, היא נטולת מגננות, סומכת עליי, נשענת עליי ואני מרגיש כמו גיבור על.

אני מרים אותה והולך למקלחת, שנינו סחוטים ומותשים ולמרות שזה לא היה סשן, אני לא יכול שלא לתת לה טיפול שאחרי.

אני מושיב אותה על האסלה הסגורה ומכוון את המים, כשהם בטמפרטורה נעימה אני מרים אותה שוב ומעמיד אותה מתחת לזרם. אני מסבן אותה בזהירות, חופף לה את השיער ומנקה את הגוף שלה ביסודיות. אני מעסה את הגב שלה והזרועות, מנסה לשחרר כמה שיותר את השרירים התפוסים.

זה מדהים בעיניי שלא החלפנו מילה מאז הנשיקה הראשונה כשנכנסנו, גם עכשיו כשאני מטפל בה, היא לא מתנגדת, לא עוקצת ולא נלחמת. דווקא עכשיו כשאנחנו לבד מאחוריי דלתיים סגורות, הכל זורם בטבעיות.

אני מתקלח בזריזות בזמן שהיא ממתינה לידי ואנחנו יוצאים. כשאני עוטף אותה במגבת גדולה, המבטים שלנו נפגשים והאווירה משתנה שוב. העייפות חולפת, השאננות.. זרמים של חשמל עוברים בתוך הגוף שלי והמתח בינינו גובר.

אני מפיל את המגבת לרצפה ומושך אותה אחריי בחזרה לחדר, הפעם תורי להוביל.

 

שני

אני לא יודעת איך לתאר את מה שעובר עליי מהרגע שיצאתי מהאירוע עם עידן, אני גם מעדיפה שלא לנסות. אני עושה את מה שהוא הציע, אני זורמת וטוב לי. עידן נתן לי להוביל מהרגע שנכנסנו לחדר השינה שלו וזה הפתיע אותי.  למרות שהיו בהחלט רגעים שהדומיננטיות שלו צצה, הוא נתן לי לשלוט במצב.

אבל משהו השתנה ביחסי הכוחות בינינו עכשיו במקלחת, משהו במבט שחלקנו בזמן שהוא ניגב אותי, שינה את חוקי המשחק.

הוא מושך אותי במהירות לחדר והפעם תורי ליפול על המיטה.

"פעם ראשונה בתוך הפה שלי, פעם שנייה על ארבע." המשפטים הראשונים שהוא אומר לי בשעה האחרונה ואין לי מושג למה הוא מתכוון.

הוא מטפס על המיטה מעליי ומרים את הברכיים שלי גבוה, עד שהן נוגעות בחזה שלי, אני פתוחה לגמרי מולו והפה שלו עליי, בין הרגליים שלי.

מעולם לא הייתי ביישנית וגם עכשיו אני לא נבוכה מהתנוחה שלי, אבל אין ספק שעם האור החזק בחדר, הוא רואה אותי, את כולי, ללא מסיכות.

השפתיים שלו עוטפות אותי, מוצצות אותי והלשון שלו לא מפספסת אף פינה. הוא מלקק אותי מהדגדגן לפי הטבעת ובחזרה, שוב ושוב. מחדיר את הלשון שלו לתוכי, מוצץ את הדגדגן שלי ואני מרגישה את האורגזמה ממש מעבר לפינה. לפני כמה דקות הייתי מרוסקת, באפיסת כוחות ועכשיו, עם כמה תנועות מיומנות הוא מביא אותי לקצה.

אני מזיזה את האגן ביחד עם התנועות שלו, מנסה לרכב על הלשון שלו, לכוון אותו לאן שאני רוצה והוא תופס אותי חזק יותר, מצמיד אותי למזרן.

כשהשפתיים שלו נסגרות חזק סביב הדגדגן שלי ומוצצות בכח, אני גומרת בצעקות. אני רוצה לצעוק את השם שלו, להתחנן שימשיך, שיפסיק, שיעשה מה שהוא רוצה, אבל אני עוצרת את עצמי.

אני לא מספיקה לנחות מהגבהים שהוא הביא אותי אליהם וכבר הוא הופך אותי, על ארבע, לזה הוא התכוון.

הוא מניח את היד שלו בין השכמות שלי ודוחף, מצמיד את הפנים והחזה שלי לכרית שמולי כך שהתחת שלי נשאר גבוה באוויר.

מגירה נפתחת ונסגרת, רשרוש של פלסטיק ורעש של זמזום הם הרמזים היחידים שאני מקבלת לפני שהוא מצמיד משהו רוטט לדגדגן שלי. אני רגישה מדי כרגע, עדיין לא לגמרי נרגעתי מהאורגזמה והתחושה של הרטט כמעט מכאיבה. אני מנסה לזוז ממנו, שייתן לי הפסקה, שייתן לי להתאושש, אבל הוא לא משחרר.

הלשון שלו שוב עליי, בתוכי, הוא מרטיב אותי, מכין אותי לסיבוב הבא. הוא צובט את הדגדגן שלי ואני שם, אני איתו.

הוא חודר לתוכי בכח ואני צועקת לתוך הכרית, עידן הפאסיבי והסבלני נעלם ומי שנמצא מאחוריי כרגע זה עידן הדום. רוב הערב רציתי לשגע אותו, כנראה שהצלחתי.

הוויברטור הקטן עדיין בין הרגליים שלי ועידן מזיין אותי בתנועות כוחניות ומהירות. אני תופסת את הכרית, את הסדין, כל דבר שיכול להציע לי מעט שליטה. אבל זה מיותר.. עידן הוא כח טבע ומצעים לא יצילו אותי.

רציתי לשגע אותו ואני זאת שמאבדת עכשיו את השפיות.

הוא לוקח את היד שלי ומניח אותה על הוויברטור בכח, מסמן לי להמשיך להצמיד אותו אליי ואני מצייתת, ההרגשה טובה מדי בשביל לסרב.

הידיים שלו על התחת שלי, מפשקות אותי, פותחות אותי בשביל העיניים שלו. הוא גונח וממלמל לעצמו מלים שאני לא מצליחה לקלוט. האוזניים שלי מצלצלות וכל מה שאני שומעת זה את הנשימות החזקות שלי.

סטירה חזקה על התחת שלי מקפיצה אותי כמו מכת חשמל ולפני שאני מעכלת את העובדה שהוא העז להרים עליי יד, הסטירה הבאה נוחתת, חזקה יותר.

אני רוצה להסתובב ולריב איתו, לקלל אותו, לדרוש ממנו הסברים על החוצפה והיומרנות שלו אבל ככל שהמכות מתחזקות, מכאיבות לי יותר, ההנאה שלי גוברת ואני יודעת שאם אני אתן לאגו שלי לנצח כרגע, בפועל, אני אפסיד.

ההנאה מנצחת ואני סותמת את הפה שלי, לראשונה בחיי. הוא ממשיך לסטור לי, כל פעם במקום אחר, מסמן אותי, שורף אותי ואני מרגישה את התודעה שלי מרחפת למקום אחר, למקום מושלם.

תחושה של אופוריה ושחרור עוטפת אותי והמחשבות נעלמות. הדאגות שתמיד נמצאות מתחת לפני השטח מתפוגגות, אני שוכחת מהכל ורק… מרגישה.

כל העצבים בגוף שלי מתרכזים בשתי נקודות, האחת, התחת הבוער שלי והשנייה, הנקודה בה הוא חודר לתוכי שוב ושוב.

אני מרגישה רטיבות על הלחיים שלי, דמעות.. אני בוכה, אני מתרגשת, אני מאושרת והאורגזמה מציפה אותי בעדינות וחושניות.

אורגזמה שונה לחלוטין מהשתיים הקודמות, לא מטלטלת ומשתקת, לא מפחידה ועוצמתית, אלא מנחמת, מחזקת ומשחררת.

הוא יוצא מתוכי וגומר על התחת והירכיים שלי, אני לא יודעת למה האקט הזה משמח אותי. למה דבר כל כך ברברי ושוביניסטי עושה לי טוב.

אני מתמוטטת על המיטה, הגוף שלי מסופק ונטול אנרגיות ואז אני מרגישה את הידיים שלו שוב עליי, מורחות את הזרע שלו, מעסות אותו לתוך העור שלי ואני נרדמת.

כשאני מתעוררת, אור חזק חודר מהחלון ואין לי דקות של טשטוש ובלבול כמו בסרטים, אני לא צריכה להסתכל סביבי בשביל להיזכר איפה אני ואיך הגעתי לכאן.

אני יודעת בדיוק מה קרה ואיפה אני נמצאת.

חם לי, עידן מרוח עליי כמו שמיכה אנושית כבדה ובוערת. אני מזיזה אותו בכח וקמה, לא מנסה להיות עדינה וזהירה כדי שהוא ימשיך לישון. אני לא מתכוונת לברוח כמו בתולה מבועתת.

אני נכנסת למקלחת זריזה, משתמשת בשירותים ומצחצחת שיניים עם המברשת שלו.

כשאני יוצאת הוא יושב במיטה עם השמיכה סביב המותניים, אני קצת מצטערת על הצניעות שהוא מפגין על הבוקר, לפחות שישאיר לי משהו לחשוב עליו אחרי שאלך.

"למה קמת? עדיין מוקדם." הוא שואל אותי בקול עמוק משינה.

"אני עובדת היום." אני עונה לו ומתלבשת בבגדים מאתמול, כוס אמק אני אצטרך לנסוע הביתה בשבע בבוקר בשמלת קוקטייל שחורה ונעליי עקב ששוברות לי את הרגליים.

"אוקיי.. אז תני לי כמה דקות ואני אקפיץ אותך."

"אין צורך, כבר הזמנתי מונית. תמשיך לישון, עידן, אח שלך התחתן אתמול, אני בטוחה שאתה יכול להרשות לעצמך יום חופש." אני עונה לו בנחמדות מינימלית.

"שני, אל תברחי, בואי נדבר כמה דקות על מה שקרה אתמול." הוא מנסה לדובב אותי עם החיוך הסקסי שלו ועיניים רדומות.

לצערי, גם החיוך של האחים איתן לא ישכנע אותי להישאר כאן, מה שהיה היה ונגמר.

"עידן, אין על מה לדבר. הגעתי לכאן מבחירה ומרצון, לא שכנעת אותי ולא ניצלת אותי. אנחנו אנשים בוגרים ומבוגרים והיה לנו אחלה זיון, יותר מאחלה, היה מעולה. אבל זה היה חד פעמי.

בוא לא נהרוס את זה בשיחות נפש ובלבולי מוח. אני עדיין אני ואתה עדיין אתה, שום דבר לא השתנה."

אני מביטה בו פעם אחרונה והולכת לכיוון הדלת, כשהוא מנסה להגיד לי עוד משהו אני עוצרת אותו עם חיוך מזויף.

"אה, השתמשתי לך במברשת השיניים, מקווה שלא אכפת לך."

אני קורצת לו ויוצאת מהדירה במהירות, המונית מחכה לי למטה כפי שאמרתי ובתוך פחות משעה אני כבר בחליפה מחויטת במשרד שלי, חותמת על חוזה עם אחד הפושעים הנתעבים בארץ.

ביקום מקביל, בזמן אחר, לא הייתי יוצאת מהמיטה שלו הבוקר, אולי גם לא הלילה ובלילות שאחרי. אבל אלה לא החיים שלי וזה לא הגורל שלי.

אני סוגרת עסקה עם השטן, עסקה רווחית מאוד שתקדם אותי בעוד מדרגה לכיוון המטרה. התיק הולך להיות קשה אבל כמו בכל התיקים הקודמים, אני אנצח.

אני רק צריכה להיות מרוכזת בעבודה שלי ולשכוח מעידן, להוציא אותו מחיי עד כמה שאפשר.

תוכנית העבודה ברורה וככל שאני יותר אסרטיבית עם עצמי, אני גם מרגישה יותר מחוזקת ורגועה.

לוגו מוכר מושך את תשומת הלב שלי, לוגו שמופיע על כל המסמכים שמקושרים לצילומי האבטחה שמפלילים את העובדים של מר אברמוב.

הלוגו של "ביטחון איתן", חברת האבטחה של עידן ואיתמר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *