נטע
הדממה במעלית רועמת. אני עומדת בפינה ובוחנת את הפרצופים של הסובבים אותי בזמן שאנחנו יורדים את שמונה הקומות הקצרות עד הלובי.
עדי שקועה במחשבות, המבט שלה מהורהר ומבולבל. איציק בוהה בדלתות אדום ועצבני ורועי עומד עם הגב אלינו, אבל אני רואה את ההשתקפות שלו על הדלתות המבריקות ואת המבט הזחוח שלו.
משהו קורה הלילה, משהו מתרחש בין ארבעתנו ונראה לי שהבלתי נמנע סוף סוף כאן.
הקשר בין עדי ואיציק היה ברור לי מהרגע שישבתי עם שניהם באותו החדר לפני שנתיים. הם רוצים אחד את השני, המשיכה המינית ביניהם כל כך מוחשית שרק אנשים עיוורים יכולים לפספס אותה.
אני מכירה את שניהם כל כך טוב. האחד, בעלי, גבר דומיננטי מלא בביטחון עצמי עם תיאבון מיני שלא יודע שובע. השנייה, אשתו של דוד שלו, אישה מדהימה וחזקה שאוהבת את בעלה ואת הבנות המשותפות שלהם, אוהבת את אחיין של בעלה ואוהבת את אשתו, אבל לא מספיק בשביל למנוע מעצמה את מה שהיא רוצה יותר מהכל.
הם כל כך דומים, כל כך קשורים ומתאימים אחד לשני שזה מפתיע שהם הצליחו להתאפק עד עכשיו. שמונה שנים.
היה לי נוח עם ההצגה של הקלולסית, נוח לשחק את המשחק ולדחות את הקץ. מצד אחד, כי אני באמת אוהבת את עדי, הקשר בינינו מדהים, היא החברה הכי טובה שלי. היא היתה שם לצדי מהרגע שנכנסתי למשפחה. מגוננת, מחנכת, עוזרת. אחותי הגדולה לכל דבר ואני מפחדת על מערכת היחסים שלנו. מצד שני, כי אני אוהבת את בעלי. אין לי טענות כלפיו, הוא בעל מדהים ומפרגן, הוא עושה הכל כדי שיהיה לי טוב, מגשים כל גחמה שלי. אני יודעת ומרגישה בכל יום כמה הוא מאוהב בי… אבל שוב, לא מספיק בשביל להצליח להדחיק את הרצון הכי חזק שלו.
הוא רוצה אותה בגלל כל מה שהיא מייצגת, האסור, הפרוע, הסוטה. אני אשתו, הוא שם אותי על מזבח. הסקס שלנו מצוין, אבל אני תמיד מרגישה שמשהו חסר לו, הוא צריך משהו מעבר ואני לא יכולה לספק לו את ה"מעבר" הזה. רק היא.
אבל איך אני יכולה לקום ולומר להם ללכת על זה? עד כמה אני חולנית והזויה שאין לי שום בעיה עם זה שבעלי ישכב עם אישה אחרת ועוד מישהי כל כך קרובה אליי?
בשנה האחרונה צפיתי באינספור תוכניות על פוליאמוריה וזוגות ביחסים פתוחים ולמרות שאני לא רואה את עצמי עם גבר אחר, אני כן מבינה אותם, אני איפשהו מקנאה בהם.
יש משהו מאוד מושך בביטחון שלהם, בחופש, ברדיפה אחר האושר והסיפוק. אני לא נרתעת מהרעיון, אני לא נגעלת ולא חושבת שזה חולני.
עם זאת, החסמים האישיים שלי מונעים ממני להגיב בצורה שאני מאוד שלמה איתה.
לצערי אני עדיין מנוהלת על ידי הפחד שלי מדעות של אחרים. מה יגידו? מה יחשבו עליי?
ברור לי שאם יקרה משהו זה יישאר בין ארבעתנו, אני לא חוששת מדעות של אנשים אחרים. אני חוששת מהדעות של איציק, עדי ורועי. איך הם יקבלו את זה?
איציק יחשוב שאשתו כל כך חלשה ומסכנה שהיא מוכנה לעשות הכל רק בשביל לא לאבד אותו? הרי מעולם לא שיתפתי אותו במחשבות שלי, מעולם לא דיברתי איתו על התוכניות האלה, על הזוגות הרבים שחיים ככה באושר מוחלט.
עדי תתרחק ממני? זה יהרוס את הקשר החזק והאוהב שלנו? נאבד אחת את השניה?
ורועי? רועי הוא הנעלם הכי גדול במשוואה. אין לי מושג מה הוא חושב, מה הוא יודע, מה הוא רוצה.
לרוב זה נראה שהוא מקבל את עדי כפי שהיא, שהוא רואה מי היא באמת, מאיזה חומר היא קורצה ומה הצרכים שלה. עם זאת, למיטב ידיעתי, היחסים ביניהם נורמטיביים לחלוטין.
הרי כל מי שמכיר את עדי יותר מחמש דקות יודע שהיא נפש חופשיה, שאי אפשר לכבול אותה לחוקים של העולם השמרני. היא לא בנויה למונוגמיה, היא לא בנויה להיות עם גבר אחד כל החיים.
אם הוא מכיר אותה כל כך טוב, אז הם לא היו כבר ביחסים פתוחים בשלב הזה?
אולי הוא כמוני, אולי גם הוא מונע ממחשבות של "מה יגידו?", ואולי הוא יודע ומבין, אבל לא מסוגל לעשות את הצעד כי זה לא מה שהוא רוצה. אולי הוא לא מסוגל לחשוב על אשתו עם גבר אחר ואולי הוא לא מעוניין לנסות להיות עם נשים אחרות, אפילו בהסכמה ובידיעה מוחלטת שמותר.
אני כל כך מעריכה אותו שקשה לי להאמין שהוא לא שם לב למה שקורה מתחת לאף שלו. הוא באמת לא רואה את מה שקורה ביניהם? הוא לא רואה את המבטים? הוא לא מרגיש עמוק בתוך העצמות שלו עד כמה הם רוצים אחד את השני?
אני עושה בינינו השוואה, אבל היא לא הוגנת. איציק הוא אחיין של רועי, לא מדובר פה רק על היחסים שלו עם אשתו. זה הרבה יותר מורכב ומסובך במקרה שלהם. הם כמו אחים, אחים שרוצים את אותה האישה, כשהיא כבר נשואה לאחד מהם.
ההקלטה במעלית מכריזה שהגענו ללובי ומוציאה אותי מהמחשבות המטרידות. אנחנו יוצאים באותה הדממה שנכנסנו וברגע שאנחנו חוצים את שער המלון, הקור המקפיא עוטף אותי ואני שוכחת מכל המחשבות שעברו לי בראש. אני רוצה לחזור, אני לא רוצה לצאת, אני לא רוצה ללכת לשום מקום, רק להתכרבל בחזרה מתחת לפוך. אני שונאת קור.
איציק מחבק אותי ומשפשף לי את הזרועות בתקווה לחמם אותי. מצטערת, זה לא עובד.
"אלוהים, כמה קר!" אני ממלמלת בין שיניים נוקשות. לבשתי שמלה שחורה לפי קוד הלבוש, די דומה לשמלה שעדי לובשת אבל ארוכה יותר, עם גרביונים שחורים עבים ונעליי עקב. למרות המעיל העבה שקניתי במיוחד, הקור האירופאי חודר לי לעצמות.
"כן, זה מזעזע. אני מאשרת לכם להזכיר לי את החופשה הזאת לנצח. כוס אמק! ברלין בינואר." עדי צועקת ורצה למונית שמחכה לנו בפינה.
איציק
כשהייתי בן שש עשרה נסעתי לאילת עם רועי ועדי, היינו בחדר משפחתי. הם היו במיטה זוגית ואני במיטת יחיד מולם.
באותה תקופה כמה חברים שלי מהתיכון גם היו שם ויצאתי להסתובב איתם בלילה. אני זוכר שחזרתי לאותו החדר המשותף שלנו בשעה מאוחרת וכשפתחתי את הדלת, רועי התרחק במהירות מעדי והתכסה בשמיכה. הספקתי להבין בדיוק במה הפרעתי.
במהלך השנים, ישנתי תחת אותה קורת גג איתם עשרות פעמים ושמעתי את הגניחות העמומות של עדי באמצע הלילה. שמעתי אותן גם אתמול בלילה.
מעולם לא הרגשתי קנאה, מעולם לא כעסתי והתעצבנתי, כי זה לא טיב הקשר שלי איתה. זה לא מה שאני רוצה ממנה. מעולם לא רציתי אותה לעצמי כבת זוג, היא מאוהבת ברועי ואני מאוהב בנטע, זה תמיד היה רק סקס.
אבל הערב… הערב קרה משהו אחר.
אלה לא היו גניחות עמומות באמצע הלילה, זה לא היה סקס משעמם ו-ונילי של זוג נשוי. אותו הסקס שאני והיא מתבדחים לגביו קבוע. זה היה זיון.
צרחות העונג שלה נשמעו לאורך כל המסדרון, ללא בושה וללא עכבות. הקנאה עיוורה אותי.
זה היה אמור להיות הלילה שלי. הזיון שלי. הצרחות שלי והיא נתנה אותם לרועי. לא, זה לא מדויק. היא לא נתנה, הוא לקח.
אני מכיר את דוד שלי יותר טוב מכל אדם אחר בעולם, מערכת היחסים שלנו מורכבת ומחוברת על ידי כל כך הרבה קשרים וזיכרונות, שאני לא מסוגל ולא רוצה לדמיין את החיים שלי בלעדיו.
הוא דוד שלי, הוא אחי הגדול והוא החבר הכי טוב שלי ובאותן הדקות הארוכות ששמעתי את עדי מתנפצת לרסיסים בחדר, לראשונה בחיי שנאתי אותו.
הנסיעה במונית עוברת בדממה יחסית, רועי בחר לשבת ליד הנהג ואני התיישבתי מאחורה עם הבנות, נטע ביני לבין עדי.
אנחנו מגיעים למועדון תוך פחות מעשרים דקות והחזות של המקום נראית נורמטיבית יחסית, אם נתעלם מהתור הארוך של בליינים לבושים בבגדי עור ותחפושות מגוונות.
"די נו אנחנו נחכה נצח בכפור הזה עד שיכניסו אותנו." נטע מתלוננת ומתחפרת עמוק לתוך המעיל שלה.
"זה יעבור מהר ממי, התור זז בקצב טוב ואני רואה שמכניסים רק אנשים שהגיעו עם כרטיסים מראש, כמונו. עשר דקות ואנחנו בפנים." אני אומר לה ומחבק אותה אליי.
"יש לי הצעה." רועי אומר וגורם לי להביט בו לראשונה מאז שנפגשנו במסדרון במלון. "מה דעתם שנתפצל? נטע ואני גם ככה לא רוצים להיות פה והיא קפואה וסובלת. אנחנו נלך לבית קפה בכיף שלנו ונחזור למלון מוקדם ואתם תלכו למועדון."
אנחנו מסתכלים עליו בהלם, שלושתנו ולא מגיבים. בשלב הזה לא ציפיתי להצעה שלו, היו לו שעות על גבי שעות להציע את זה. למה דווקא עכשיו כשאנחנו כבר בתור?
"אל תהיו כל כך המומים, איציק צדק בצהריים כשהוא אמר שאני אהיה רגוע שעדי איתו במועדון והוא ישמור עליה. כמו שאמרתי, נטע ואני לא רוצים להיות פה, אז למה שנסבול? כנסו אתם, תבלו, לא תהיו מוגבלים בזמנים ובמחשבה שאנחנו משתעממים בבר ומחכים לכם.
התור אמנם לא הכי ארוך, אבל למה שנחכה בקור למשהו שלא מעניין אותנו?" הוא מביט בי וממשיך. "בתכלס המקום הזה מעניין רק אותך ואת עדי, אז לכו, תיהנו, אנחנו נעשה מה שמעניין אותנו. אנחנו לא חייבים להיות כל הזמן ביחד, הכל טוב."
זה נשמע כל כך פשוט והגיוני כשזה בא ממנו, הוא תמיד גורם לדברים להישמע פשוטים.
"טוב, אם זה באמת לא מפריע לך, זה גם לא מפריע לי." נטע אומרת לו ואז מביטה בי בשאלה. "איציק, אין לי מה לעשות כאן ואני קפואה. לשבת בבית קפה עם שוקו חם נשמע לי כמו גן עדן עכשיו ואנחנו באמת נגביל אתכם. אז בואו נתפצל."
"אם זה באמת לא מפריע לכם, זה בטח שלא מפריע לי." עדי אומרת ומצב הרוח שלי מתחיל להתרומם אחרי כמעט שעה של עצבים.
"טוב, מתפצלים. עברנו על פני בית קפה ממש לפי דקה, אז לכו אתם, תתחממו ותמשיכו לאן שבא לכם. אנחנו נהיה כאן ונחזור למלון כשהסקרנות של עדי תסופק." אני אומר עם חיוך.
רועי מושיט יד לנטע והיא מצדה אוחזת בידו בביטחון מוחלט, היא סומכת עליו בעיניים עצומות, בדיוק כפי שהוא סומך עלינו ואנחנו נפרדים.
עדי ואני מתמזגים בחזרה לתור ברגע שבני הזוג שלנו נעלמים ביחד מעבר לפינת הרחוב וממשיכים עם הדממה. אני לא יודע מה להגיד לה, הקנאה עדיין שולטת בי, אני לא מצליח להשתחרר ממנה.
הערב הזה לא הולך כפי שתכננתי, שום דבר לא הולך כפי שתכננתי ולמרות ההזדמנות המדהימה שרועי הגיש לנו, אני לא מפסיק לדמיין אותו מזיין אותה מעבר לדלת החדר בזמן שאנחנו מחכים להם במסדרון.
"לא שכבנו." עדי אומרת בשקט וממשיכה להביט קדימה.
"מה?"
"לא שכבנו, זה לא היה סקס, הוא עשה לי ביד ויצאנו." זה ממש לא מרגיע אותי. "אין לי מושג מאיפה זה הגיע, נראה לי שהמחשבה עליי צופה בגברים אחרים מזיינים עוררה בו איזושהי רכושנות והוא פשוט פעל בצורה ספונטנית. אבל זה לא היה סקס. אם על זה אתה חושב וזה מה שגורם לך לעקם לי פרצוף מהרגע שיצאנו מהחדר, אז תדע שזה לא מה שאתה חושב."
עד כמה זה מעוות שהיא מנסה להרגיע אותי עכשיו? כאילו שיש לי זכות בכלל לקנא, כאילו שזה לא הגיוני שבעלה ייגע בה ויעשה מה שבזין שלו. אני לא יודע למה דווקא הערב הגבולות מטשטשים ואני לא מצליח להבדיל בין הרצון נטו לזיין אותה לבין הרצון להיות היחיד שהיא רוצה שיזיין אותה. אם זה בכלל נשמע הגיוני.
אני לא עונה לה ואנחנו ממשיכים בהמתנה עד שסוף סוף מכניסים אותנו למועדון החשוך והחם.
עדי
המועדון כל כך חשוך שאני נאלצת לעצור את ההליכה ולמצמץ כמה פעמים לפני שאני יכולה להמשיך. הדבר השני שאני שמה לב אליו אחרי החושך, זה החום, במיוחד ביחס לקור שממנו הגענו.
החימום במועדון חזק מאוד ואני מיד פושטת את המעיל שלי, גם איציק. אחרי עוד כמה צעדים פנימה, אני מבינה שיש סיבה. רוב הנשים במועדון לבושות בהלבשה תחתונה בלבד. סטים סקסיים של חזיות ותחתונים, בייבי דולים ומחוכים כשלרגליהן נעלי עקב סקסיות. הגברים לעומתן, לובשים מגוון של ג'ינסים ומכנסיים מחויטים עם סריגים יפים, בדיוק כמו איציק. חוץ מהסאבים, הם מסתובבים עם מכנסי עור בלבד. ללא חולצות וללא נעליים.
המוזיקה רועשת ועשן הסיגריות מחניק. האלכוהול זורם בחופשיות ואני רואה ברקע שולחנות מכוסים שורות קוקאין. לא ככה דמיינתי את המועדון ואני מאוד שמחה שרועי ונטע לא אתנו, אני מאמינה שהם היו דורשים ללכת בשלב הזה.
איציק מושך אותי לכיוון הבר ומזמין לנו בירות. אני בדרך כלל לא שותה אלכוהול בכלל ואיציק יותר מתחבר לוודקה, אבל נראה לי ששנינו לא רוצים לאבד יותר מדי את הראש. לא משנה לאן הלילה יתפתח, אנחנו חייבים להישאר שפויים ובשליטה מסוימת.
ברגע שאנחנו מתיישבים ליד הבר אני מתחילה קצת להירגע ולהתחבר יותר לכל מה שקורה סביבנו. הערב הזה לא התחיל כפי שדמיינו, אבל יש לנו כאן הזדמנות חד פעמית וחיכינו לרגע הזה הרבה זמן. אני מסרבת לתת לכעסים וקנאה להרוס לנו את התוכניות.
אנחנו יושבים צמוד אחד לשנייה עם הגב לבר וצופים במתרחש. זוגות ושלישיות סביבנו מתנשקים ומתחרמנים ללא עכבות ובושה. רחוק ממה שאיציק תיאר לנטע. אנחנו שותים בדממה וסופגים את האווירה, נותנים לחום ולמוזיקה להרגיע אותנו, להכניס אותנו להלך הרוח שלשמו באנו.
הדקות חולפות ואני מרגישה את המתח משתחרר, הישיבה של איציק נהיית נינוחה יותר והוא מניח יד גבוה על הירך שלי, מלטף אותי בחופשיות שאנחנו לא מכירים. רועי ונטע לא יכולים להיכנס למועדון כי הכרטיסים אצלנו, אנחנו יכולים להיות אמיתיים הלילה.
אנחנו מסיימים את הבירות שלנו ואיציק מושיט לי יד, בדיוק כפי שרועי הושיט לנטע ובדיוק כמוה, אני אוחזת בידו של איציק בביטחון מוחלט. אנחנו משלבים אצבעות והוא מושך אותי אחריו למדרגות שמובילות למרתף.
אם חשבתי שבקומה הראשית אנשים חסרי עכבות, אז כאן למטה במרתף החשוך שמלא במיטות, ספות, כורסאות, נדנדות ורהיטי פשיט, אין חוקים. המושג "סדום ועמורה" חולף לי בראש ואני מחייכת בסיפוק. אני מרגישה בבית.
אני בוהה בהתרגשות במתרחש סביבי כמו ילדה בחנות ממתקים, המיטות מכוסות באנשים בשלבים שונים של סקס. חלקם בזוגות וחלקם בקבוצות. איציק מפעיל לחץ על היד שלי במטרה למשוך את תשומת הלב שלי ואני מביטה בו. החיוך שלו תואם לשלי, חיוך שאני מכירה כל כך טוב, החיוך שהוא מכוון רק אליי. נוטף מיניות ומחשבות זדוניות. אני יודעת על מה הוא חושב, אני יודעת מה הוא רוצה הלילה, בדיוק מה שאני רוצה. הכל.
הוא לוקח כמה צעדים אחורה ונשען על הקיר, מושך אותי אליו בכח ומשלב את האצבעות שלו חזק לתוך השיער שלי.
"לבשת את השמלה הזאת בשבילי?" הוא שואל אותי ומושך לי את השיער חזק, מכאיב לי.
"קניתי אותה במיוחד." אני עונה לו בכנות.
התשובה שלי מספקת אותו ולראשונה מזה שמונה שנים, הוא מנשק אותי.
אין שום דבר עדין ומהוסס בנשיקה, למרות שזאת הפעם הראשונה שלנו, אנחנו מתנשקים כאילו שעשינו זאת עשרות, מאות פעמים קודם.
השפתיים שלו חמות ורכות והלשון שלו מלטפת את שלי בתאווה. אני גונחת מהנאה ומעמיקה את הנשיקה, נושכת את השפתיים שלו בכח ומחדירה את הלשון שלי עמוק לתוך הפה שלו. אני רוצה להרגיש הכל, אני רוצה להכיר את הטעם שלו ולהרגיש את השיניים שלו עליי הרבה אחרי שהלילה הזה יסתיים.
כשאני מוצצת את הלשון שלו חזק אני מרגישה את הזין הקשה שלו זז בינינו, על הבטן שלי, מחכה לתור שלו בחוסר סבלנות.
"גם זה יגיע." איציק אומר ומשחרר אותי, כאילו שהוא שומע את המחשבות שלי. "הלילה רק התחיל."
אנחנו ממשיכים לטייל בין האנשים ואני מסוחררת, הסבלנות שלו ראויה להערצה, אני רוצה להרגיש אותו כבר בתוכי. אני צריכה את זה יותר מהכל, אבל נראה שהוא נהנה בינתיים מהנוף.
אנחנו נעצרים ליד ספה וצופים בשלישייה באמצע סקס לוהט. אחד הגברים יושב על הספה ועליו האישה. היא יושבת הפוך ומולה עומד הגבר השני, עם הזין שלו בתוך הפה שלה.
היא רוכבת על הגבר הראשון בקפיצות מהירות ומוצצת לשני במקצועיות, נראה ששלושתם יודעים בדיוק מה הם עושים וזו לא הפעם הראשונה שלהם.
בתנועה מיומנת, הגבר הראשון מושך את האישה אחורה, מוציא את הזין שלו מתוך הכוס שלה ומחדיר אותו אחורה, לתוך התחת שלה. היא לא מספיקה לצרוח לפני שהגבר השני כבר מחדיר את הזין שלו לתוך הכוס שלה והם מזיינים אותה במקביל.
לרגע אחד היא נראית סובלת ואני תוהה כמה זה כבר יכול להיות מהנה, להרגיש שני גברים בתוכך ללא שום הכנה. אבל מהר מאוד המבט שלה משתנה והיא מגלגלת עיניים אחורה בהנאה מוחלטת. גניחות הכאב הופכות לאנחות עונג ואני רואה איך היא נרטבת עוד ועוד ומרטיבה את שני השותפים שלה עם המיצים שלה.
הם מזיינים אותה במהירות ובכח, ללא שום עדינות. זה לא סרט פורנו והמטרה כאן היא לא צילום מחרמן ופוטוגני. זה זיון אכזרי וגס עם מטרה אחת, לגמור.
אני לא מצליחה לזוז מהמקום שלי ואיציק גם לא מנסה להזיז אותי. הוא עומד מאחוריי ומחבק אותי בזמן שאנחנו נהנים מהצפייה.
הגבר שנמצא מולה חונק אותה לפתע וככל שהיד שלו מתחזקת על הצוואר השברירי שלה, הצרחות שלה מתגברות, עד שלבסוף היא גומרת בפרעות ומשפריצה על שניהם. מעולם לא ראיתי או חוויתי דבר כזה. מעולם.
שני הגברים גומרים במקביל, סביר להניח בגלל ההתכווצויות המטורפות שלה שסוחטות אותם עד הטיפה האחרונה.
פאק.
כמה שניות אחרי שההצגה הפרטית שלנו מסתיימת, איציק מושך אותי בכח לספסל פנוי ומשכיב אותי עליו. הוא מתכופף ונעצר עם הפנים שלו מולי, מביט לי עמוק בעיניים עם מבט מלא בהבטחה. "אין לך מילת ביטחון ואל תבקשי ממני לעצור הלילה, עדי. את כאן בשבילי, נטו בשביל ההנאה שלי. את הזונה הפרטית שלי ולרצונות ולצרכים שלך אין שום משמעות."
אני לא טורחת לענות או אפילו להנהן עם הראש, שנינו יודעים למה אנחנו כאן ומה מדליק אותנו יותר מהכל. אלוהים יודע שדיברנו על זה מספיק.
איציק קושר את הידיים שלי לרגלי הספסל ומרים את השמלה שלי עד המותניים. הוא מוריד את התחתונים שלי ומשאיר אותי חשופה לעיניי כל מי שחולף לידינו. הוא נעמד ליד הראש שלי ופותח את כפתור המכנסיים שלו באיטיות, מוריד את הרוכסן ואת התחתונים עד שהזין שלו נגלה בפניי. ארוך, רחב וקשה. הוא לא מחכה להסכמה, הוא לא שואל, הוא תופס את הראש שלי ומכוון אותי לצד ומחדיר את הזין שלו עמוק לתוך הגרון שלי בתנועה חדה וחזקה.
"זאת לא מציצה, עדי. אני הולך לזיין לך את הפה ואני לא מתכוון לעצור עד שהזרע שלי יכסה אותך."
הוא מבטיח ומקיים. לא יכולתי למצוץ אותו גם אם הייתי מנסה. התנועות שלו מהירות ואכזריות, הוא מזיין לי את הפה והגרון ואני מתאפקת לא לתת לרפלקס ההקאה שלי לפעול. אני סופגת את הכוחניות שלו בלי תלונות, בלי התנגדות. העיניים שלי דומעות ורוק נוזל מהפה שלי, אבל אני לרגע לא נלחמת. זה מה שמדליק אותי, זה מה שרציתי, מה ששנינו רצינו. הוא משתמש בפה שלי דקות ארוכות עד שלבסוף הוא משחרר אותי וגומר לי על הפנים והלשון.
"ילדה טובה." הוא אומר לי וסף החרמנות שלי עולה. אני צריכה לגמור, אני צריכה הפוגה מההורמונים המשתוללים שלי ואיציק מצדו, מדליק סיגריה.
אני זזה מצד לצד, מצמידה את הרגליים שלי בשביל להקל קצת על הצורך, למצוא מעט חיכוך ללא שום הצלחה. העיניים שלי לא זזות ממנו בזמן שהוא מעשן בנינוחות. אני צופה בו עד שהוא מסיים את הסיגריה וכשהוא מכבה אותה על הרצפה, אני מרגישה לשון בין הרגליים שלי.
אני נרתעת בבהלה אבל אין לי לאן לברוח, אני קשורה לספסל. "אל תזוזי." איציק אומר לי ואני מסתכלת עליו בהלם ושוב על הסצנה בין הרגליים שלי.
גבר זר על הברכיים מולי, יורד לי. הלשון שלו חודרת עמוק לתוכי ואני גונחת בהנאה. הוא מוצץ לי את הדגדגן ואני מרגישה שאני שניות ספורות מאורגזמה מטורפת. אין לי מושג מי זה הגבר הזה ואיך איציק תכנן את זה וגרם לזה לקרות, אבל אין לי טענות.
איציק נשען מעליי בזמן שאני נאנחת ומייללת ומושך את מחשוף השמלה שלי למטה, חושף את השדיים שלי. לא אכפת לי מי רואה אותי ומי מסתכל עליי, הוא עושה את זה כי זה מה שהוא רוצה, זה מה שמדליק אותו. הוא רוצה לצפות בי כמעט עירומה עם גבר זר בין הרגליים שלי, אוכל אותי.
זה אחד הפטישים שלו ואני כאן בשביל לספק אותם, את כל הפטישים והסטיות שלו. כי זה הפטיש שלי, לספק את הדום שלי בכל דרך שהוא רק ירצה.
הגבר הזר מוצץ לי את הדגדגן בכח ואני גומרת בצעקות. האורגזמה חזקה ומתמשכת והוא לא מפסיק ללקק ולמצוץ אותי גם כשאני בוכה ומתחננת כי אני כבר רגישה מדי. הוא מכניס לתוכי שלוש אצבעות ואני גומרת שוב. פאק, אני לא עומדת בזה, אני לא אשרוד את זה. הצעקות שלי כל כך קולניות שרעשי הרקע נעלמים, אני חירשת ועיוורת לכל מה שקורה סביבי ומרוכזת נטו בתחושה.
כשאני נרגעת הגבר הזר קם והולך, לא מביט לאחור אפילו פעם אחת. איציק משחרר את הידיים שלי ושוב מושך אותי אליו בכח, מכוון אותי לאן שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה.
הוא מכופף אותי על משענת של כורסת יחיד פנויה וחודר אליי מאחור. הוא הספיק להתקשות שוב בזמן שגבר אחר גרם לי לגמור פעמיים.
"אני אתן לך לגמור פעם אחת בזמן שאני בתוך הכוס שלך, אבל אני מתכוון לגמור בתוך התחת שלך, אז תכיני את עצמך נפשית." איציק אומר לי בזמן שהוא דופק אותי בברוטליות לתוך הכורסא.
הוא מושך את השיער שלי אחורה בכח וממלמל מלים גסות ומשפילות לתוך האוזן שלי. הוא מספר לי כמה חוסר האונים שלי מדליק אותו, כמה זנותית אני וכמה הוא נהנה להכאיב לי ועם כל מילה ולחישה אני נדלקת יותר עד שלבסוף אני גומרת שוב.
רגעים בודדים אחרי שהאורגזמה שלי חולפת, איציק יוצא מתוכי וחודר בכח לתוך פי הטבעת שלי. חומר הסיכה היחיד שהוא משתמש בו הוא המיצים שלי והכאב חד ומפתיע. אני לא זרה למין אנאלי, אחרי שמונה שנים עם רועי, ניסינו הכל, אבל הוא תמיד מכין אותי מראש. דואג להנאה שלי.
זה לא המקרה ואיציק הבהיר את הכוונות שלו, לרצונות ולצרכים שלי אין משמעות, הלילה אני שלו.
הוא מזיין אותי פעמיים שלוש בכח וגומר בתוכי. הגניחה העמוקה שלו ממלאת אותי סיפוק ואני יודעת בתוך תוכי שלילה אחד לעולם לא יספיק.
התחושות שהוא עורר בי הלילה ממכרות ואני אצטרך עוד מנה, בקרוב.
מדהים