הדר
הוא משכיב אותי על הספה ומפשק את הרגליים שלי, מסתכל עליי, בוחן אותי ואני לא מצליחה להפסיק לזוז. אני מרגישה סקסית, אני מרגישה חמה ורטובה.
הוא נעמד מולי ומוריד את הג'ינס שלו, נשאר עירום כמוני ואני חסרת סבלנות. אני מושיטה אליו את הידיים שלי, קוראת לו ללא מלים שיבוא אליי ויכסה אותי עם הגוף הגדול שלו.
הוא נשכב מעליי ומנשק אותי, טועם את עצמו בתוך הפה שלי, מלקק את השפתיים שלי ומוצץ את הלשון. הוא ממוקם בין הרגליים שלי ואני מניעה את האגן, משתפשפת עליו ומרגישה איך הזין שלו מתקשה בחזרה.
אני כל כך רטובה, כל כך מוכנה לכל מה שהוא יכול לתת לי. אני לא עוצרת את התנועות שלי, החיכוך מושלם. אני זזה בתנועות חדות ומהירות, לוקחת את מה שאני רוצה ממנו ואחרי כמה רגעים האורגזמה סוחפת אותי. אני גונחת את השם שלו שוב ושוב והוא ממשיך לנשק אותי, להשתפשף עליי בחזרה בזמן שהגלים עוטפים אותי. עד שאני נרגעת.
הגוף שלי נמרח על הספה בחוסר אנרגיה מוחלט, אני רוצה לישון שעות, לנוח, לצבור כוחות… אבל עמית רוצה משהו אחר.
השפתיים שלו נסגרות סביב הפטמה שלי ומלקקות אותה בתאווה, מוצצות אותה חזק ואני מתחילה להתעורר לחיים. החזה שלי קטן והוא שואב כמעט את כולו לתוך הפה שלו, כל פעולה שולחת זרמים של חשמל לדגדגן שלי, אני מרגישה אותו בכל מקום.
הוא עובר לפטמה השנייה ומקדיש לה את אותה תשומת הלב ואני גונחת שוב, מתחילה לנוע שוב.
הוא ממשיך לרדת עם נשיקות רטובות לבטן שלי, מכניס את הלשון שלו לתוך הטבור שלי ונושך לי את המותניים. מוצץ את העור ומשאיר עליי סימנים אדומים.
אני לא חושבת על כלום, אני לא מפחדת מכלום ונראה שגם הוא, אנחנו שקועים בתוך ההנאה.
כשהוא נעצר עם הפנים בין הרגליים שלי ומסתכל, אני רוצה לתפוס את הראש שלו ולהצמיד אותו אליי, להכריח אותו ללקק אותי. להפסיק למשוך אותי ולהתעלל בי.
אני כמעט עושה את זה אבל הוא זז לפני שאני פועלת. הוא מתחיל ללקק אותי ביסודיות, מהכניסה לגוף שלי ועד לדגדגן. מלקק כל פינה וכפל, מנקה את המיצים שלי שלא מפסיקים לנטוף. דוחף את הלשון שלו עמוק לתוכי ומעודד אותי לרכב על הפנים שלו, להזיז את האגן שלי ולגנוב עוד אורגזמה. הלשון שלו בתוכי והדגדגן שלי משתפשף על האף שלו ואני צורחת מהנאה. האורגזמה הזאת אפילו חזקה יותר מהקודמת.
אני עדיין לא נרגעת מהעוצמה, עדיין לא נוחתת והוא מוצץ את הדגדגן שלי בכח, בלי הפסקה, עד שעוד אורגזמה מפתיעה אותי ואני מאבדת את העשתונות. אין לי שליטה על הצרחות שלי או על הידיים שכבר מזמן תלשו לו כמה שיערות.
"את משתמשת בוויברטור?" מה?
"מה?"
"הדר, תהיי איתי, את משתמשת בוויברטור?"
אני מובכת מהשאלה ואין לי מושג לאן הוא חותר, אבל בשלב הזה ברור לי שכנות זו הדרך היחידה איתו.
"כן."
"את מחדירה אותו לתוכך?" פאק, אני מסמיקה. הפה שלו עדיין מול הכוס שלי ואני מסמיקה.
"כן, למה אתה שואל את זה?"
"כי אמרת שהיית רק עם גבר אחד וזה היה מזמן, אני לא רוצה להכאיב לך." אה. אוקיי. "מתי השתמשת בו לאחרונה?"
"א..אתמול בלילה." אני עונה במבוכה והוא מחייך אליי.
"אני שמח לשמוע." עם המשפט הזה הוא מחדיר לתוכי שלוש אצבעות בכח ואני גונחת בקול. זה כואב, זה שורף וזה מדהים.
הוא לא עוצר, לא נותן לי להתרגל ומזיז את האצבעות בתוכי במהירות. הוא מכניס אותן עמוק ומוצץ את הדגדגן שלי, גורם לי להרטיב עוד ועוד, לנזול על היד שלו.
אני עוטפת את הראש שלו עם הרגליים שלי ומרימה את האגן למעלה שוב ושוב, מחפשת עוד חיכוך, חדירה עמוקה יותר, אורגזמה נוספת.
הוא הופך אותי לחצופה וחמדנית, אני רוצה עוד ועוד. אני רוצה אותו בתוכי. אני חייבת.
"עמית, עמית די, די לשחק איתי. אני צריכה אותך."
"עוד קצת מאמי, תני לי עוד קצת ותקבלי כל מה שאת צריכה."
הוא מסובב את האצבעות בתנועות מעגליות, מרחיב אותי ומשגע אותי. הלשון שלו זזה במהירות על הדגדגן שלי וההנאה גובלת בכאב, בסבל. הגוף שלי לא מסוגל להתמודד עם זה לעוד הרבה זמן. אני חייבת פורקן.
הוא מתחיל להתרומם מעליי ומצמיד את האגודל שלו לדגדגן שלי, משפשף אותי במהירות בזמן שהפה שלו משתלט על הפה שלי. הנשיקה תובענית וחסרת מעצורים, מלאת תשוקה, לשון ורוק.
אני עומדת לגמור כשהאצבעות שלו נעלמות והזין שלו חודר עמוק לתוכי בתנועה אחת חזקה. האגן שלו זז במהירות והוא מזיין אותי כמו ששנינו חייבים בשלב הזה.
הוא דופק אותי בכח והספה זזה, חורקת על הרצפה. אני גונחת וצורחת את השם שלו, שורטת את הגב שלו בזמן שהוא מפרק אותי לגורמים ומרכיב אותי בחזרה.
הוא עצום בתוכי, ארוך, קשה וחם והעיניים שלי מתגלגלות אחורה מהעונג. "עמית….עמית…" אני לא יודעת מה אני רוצה להגיד, אני לא באמת חושבת על המלים.
הוא זז מהר יותר, חזק יותר וכשהאורגזמה סוף סוף תוקפת אותי אני נושכת את הכתף שלו בכח וגונחת כמו חיה פצועה. הוא גונח בקול ביחד איתי, אני לא יודעת אם זה מהאורגזמה המתקרבת או מהכאב בכתף, אבל נראה שהנשיכה רק מעודדת אותו להיות אגרסיבי יותר, להשתמש אפילו ביותר כח. כל חדירה שלו דוחפת אותי במעלה הספה עד שהראש שלי תלוי כבר מעבר למשענת היד, השיניים שלי משתחררות ואני צורחת את השם שלו עד שהוא לבסוף נעצר וממלא אותי בזרע שלו.
בלי קונדום.
עמית
הסקס הכי טוב שהיה לי. הכי. טוב. שהיה. לי. אי. פעם.
האורגזמה נמשכה נצח, למרות שגמרתי רק כמה דקות לפני זה בתוך הפה שלה, האורגזמה הזאת הרגישה כמו סקס ראשון אחרי שנים של משחק מקדים.
האמת שזה די מדויק, מהיום שהכרתי אותה התכוננתי לרגע הזה. כל חילוף משפט או מבט בינינו היה משחק מקדים.
מעולם לא גמרתי כל כך חזק, מעולם לא הרגשתי גוף של אישה עוטף אותי בצורה כל כך מושלמת. אני עדיין מעליה, מזיע ומתנשף כמו אחרי ריצת מרתון. אני בטוח שאני מועך אותה אבל אני לא רוצה לקום, אני לא רוצה להפסיק להרגיש את חום גופה.
"אני חושבת שהרסנו את הספה שלך." היא לוחשת לי באוזן עם נימה של צחוק.
"אני אקנה חדשה, נהרוס גם אותה."
אני מסתכל עליה, הפנים שלה רגועות והלחיים סמוקות. היא מחייכת אליי ואני מחייך בחזרה. בא לי לצחוק, בא לי לשבת איתה ולראות סרט ביחד, בא לי לחבק אותה.
"יש לי חדשות לא כל כך נעימות, אפילו קצת מביכות, אבל אין ברירה." היא אומרת לי, מבוישת.
"מה קרה?" אני שואל אותה בבלבול וקצת לחץ. עשיתי משהו לא בסדר? קראתי את המצב לא נכון? הייתי אגרסיבי מדי?
"אנחנו צריכים לנסוע לסופרפארם."
"אני לא מבין."
"אהמ.. אם אני מרגישה נכון, אז הזרע שלך כרגע מטפטף מתוכי ואני לא על גלולות… אנחנו צריכים פוסטינור."
פאק. פאק פאק פאק פאק. עוד פאק ליתר ביטחון.
"אני בהלם. וואו הדר, אני לא יודע מה להגיד לך, לא חשבתי."
אני קם ממנה בזהירות ורואה את הכתם שנוצר על הספה מתחת לגוף שלה. גמרתי בתוכה ללא שום הגנה או מחשבה.
"אני רוצה להגיד לך שהנחתי שאת על גלולות, אבל זה יהיה בולשיט. לרגע לא חשבתי על הגנה, לרגע לא חשבתי לעצור ולשים קונדום. זה מעולם לא קרה לי."
מעולם לא הייתי עם אישה ללא קונדום, מעולם. עידן ואיתמר עשו שיחה לכל אחד מהאחים ברגע שהגענו לגיל שבע עשרה. הם הסבירו לנו על הריון ומחלות מין, הסבירו על גלולות ושאין מאה אחוז. הבהירו לנו כמה חשוב לשמור ולהגן על האישה שאתנו וגם על עצמנו.
"קודם כל, תירגע." היא אומרת וצוחקת, הצחוק שלה גורם לי לחייך ולנשום עמוק. אבל המלים שלה גורמות לי להבין שאני לא צריך להירגע, אני לא לחוץ. המחשבה שאולי הדר תיכנס להריון ממני, גורמת לי להרגשה חמה ונעימה בחזה. גורמת לי לחשוב על דברים טובים, על חלומות שלא העזתי לחלום.
"זו גם האחריות שלי ולא רק שלך אז אתה לא חייב לי הסברים. הייתי שקועה בדיוק כמוך וגם אני לרגע לא עצרתי לחשוב על הגנה. מזל שאנחנו בעידן מתקדם ואפשר לפתור הכל עם כדור קטן."
היא קמה מהספה ואני רואה את המבוכה על הפנים שלה. עכשיו שהחרמנות עברה, היא מודעת יותר לעירום שלה, של שנינו ומנסה להסתתר.
"טוב, עכשיו, או בעוד שעה, או מחר בבוקר, זה כבר לא משנה. בואי ניכנס להתקלח ביחד." אני אומר לה ומושך את היד שלה בעדינות.
"אני לא חושבת שכדאי לנו לקחת סיכון, עמית. אני לא מבינה איך זה עובד ומעולם לא לקחתי פוסטינור, אבל נראה לי הגיוני שנעשה את זה עכשיו, לא?"
אני בטוח שהיא צודקת, אמנם גם לי אין ניסיון בזה אבל ההסבר שלה נשמע הגיוני. איך אני מסביר לה שאני לא מסוגל לשחרר אותה עדיין? שאני לא רוצה לצאת מהדירה שלי לעולם האמתי ולהתנתק מכל שהיה בינינו לפני כמה דקות בודדות?
"אז לא נחכה למחר, נצא עוד מעט. בואי רק נתקלח ביחד, נגנוב עוד כמה שעות… עוד כמה נשיקות?" אני מחייך אליה ומנשק אותה בעדינות.
היא מנשקת אותי בחזרה ומחבקת אותי אליה. "אתה יודע שאנחנו יכולים פשוט לחזור אליך אחר כך, נכון?" היא אומרת וצוחקת.
נכון. לא רציתי לשחרר אותה כי איפשהו בתוכי חשבתי שזאת ההזדמנות היחידה שלי איתה. שברגע שנצא מהדלתות האלה, לא תהיה דרך חזרה.
אולי זו אינטואיציה, תחושה מוקדמת שאומרת לי למצות כמה שיותר את הלילה הזה, כי העולם האמתי מחכה לנו ולא פתרנו כלום.
אין פוסטינור להפרעת האכילה שלה ובטח שלא להפרעות שלי. יש לנו עבודה, מאמץ ואני לא בטוח שהיא מעוניינת לעשות משהו בנדון.
בתחילת הערב כשסיפרתי לה על הילדות שלי, היא הבהירה לי טוב מאוד שהיא כאן בשביל לשמוע את הצד שלי, לא בשביל לשתף על הצד שלה. היא לא מוכנה ולא רוצה להכניס אותי לחיים שלה ולעניינים שלה.
אני בטוח שסקס אחד טוב לא שינה את דעתה.
אני מושך אותה אחריי למקלחת ומשקיע בדקות האחרונות של שקט. ככל שהזמן חולף תחושת הדאגה גוברת ואני לא מצליח להשתחרר ממנה.
"הכל בסדר?" היא שואלת אותי ומסתכלת עליי במבט מודאג משלה.
"כן, אני פשוט לא רוצה לסיים את המפגש הזה. אם זה היה תלוי רק בי, היינו עדיין מכורבלים על הספה."
"כן? שוכבים בתוך שלולית זרע?" היא שואלת וצוחקת בקול. מוזגת שמפו לתוך היד שלה וחופפת לי את השיער.
אני מתענג על המגע שלה, נהנה מתשומת הלב והקרבה. אני מקווה שאני טועה ושאני סתם לחוץ.
כשאנחנו מתנגבים וחוזרים לבגדים שלנו בסלון, אני מסתכל עליה בעניין, בוחן את הפעולות שלה, מחפש איזשהו סימן שהיא לא רוצה להיות פה יותר, שהיא רוצה ללכת.
היא נראית שלווה לחלוטין, חסרת דאגות וחיוך קטן קבוע על השפתיים שלה.
היא מסתרקת עם המסרק שלי וקולטת אותי בוהה בה, סוף סוף.
"מה?" היא שואלת אותי ומסמיקה מעט.
"את יפהפייה." אני עונה לה בכנות והמבט שלה נופל לרצפה. הנה הן, המגננות והספק העצמי.
היא ניגשת אליי, מניחה יד אחת על הלחי שלי ומנשקת אותי בעדינות. "אתה יותר."
הדר
הפחדים חזרו, חיכיתי להם. הסקס היה מדהים ואין לי ספק שעמית נהנה, אבל עכשיו שמסך ההורמונים הוסר, אני תוהה מה עוד יש לי להציע לו.
הוא שיתף אותי הלילה בסודות הכי כמוסים שלו, חשף בפניי את הנשמה שלו, אני לא מסוגלת להשיב לו באותו מטבע.
אני לא חזקה מספיק, אני לא מסוגלת להניח את הלב שלי על השולחן מולו ולקוות שהוא לא יקרע אותו לגזרים.
אנחנו נכנסים לסופרפארם ותוך פחות משתי דקות יש לנו את החפיסה ובקבוק מים. אני לא מהססת וישר קורעת את האריזה ובולעת את הכדור. עמית עוקב אחרי כל תנועה שלי בעניין ועם מבט שאני לא מזהה.
הוא בטח רוצה לוודא שאני לוקחת את הכדור ולא עושה לו תרגיל.
החברה שלי, היא התעוררה והיא ממלאת אותי בספקות.
הוא בטח לא רוצה להיות קשור אליי לכל החיים, הוא לא רוצה שאני אהיה זו שתביא לו ילדים.
"טוב, זה מאחורינו." אני אומרת לו עם חיוך קל והולכת לכיוון הרכב.
"כן.. למרות שלפי מה שאני קורא עכשיו בדף המידע זה לא מאה אחוז, אז אני מניח שלא נדע בשבועות הקרובים."
מה? הייתי בטוחה שהכדור הזה הוא הצלחה מובטחת. "אני מאמינה שהכל יהיה בסדר." אני אומרת לו ואולי יותר לעצמי.
אנחנו נכנסים לרכב והנסיעה עוברת בשקט יחסי, מצב הרוח שלי השתנה לגמרי ואני כבר לא מעוניינת לעלות אליו בחזרה. אולי גם הוא לא מעוניין וזו בכלל לא אפשרות.
למרות שאיזה גבר יסרב לסקס זמין? אלא אם הוא לא באמת נמשך אליי והוא קיבל את מה שהוא רצה, חד פעמית.
אני שונאת את ההרגשה הזאת! הדר מלאת הביטחון נעלמה כלא היתה, במקומה חזרה הדר הקטנה, השקופה.
"נעלה אליי? יש מלא סרטים טובים בטלוויזיה." הוא אומר לי אחרי שאנחנו חונים ליד הרכב שלי. הוא רוצה שאני אעלה, הוא מביט בי בציפייה. הצד ההגיוני שבי רואה את זה, מזהה את הכנות שבו, את הרצון האמתי להיות איתי. אבל החברה שלי דואגת לחדד בפניי שהוא רק רוצה עוד סקס ואולי בכלל הוא רוצה להשאיר אותי תחת השגחה עד שהוא יהיה בטוח שאני לא בהריון.
"האמת שאני ממש עייפה. הייתי מאוד שמחה לעלות אבל אני חוששת שאני ארדם ברגע שנפעיל סרט."
"אוקיי, אז בואי נלך לישון, אצלי. האמת שגם אני די עייף."
"לא. אני מעדיפה שלא." אני אומרת לו וכבר אין לי תירוצים אז אני יוצאת מהרכב מבלי להוסיף מילה.
אני שומעת אותו טורק את הדלת שלו והולך אחריי, לכיוון הרכב שלי.
"אתה לא חייב ללוות אותי." אני אומרת לו עם צחוק מזויף.
"אני לא רוצה ללוות אותך, אני מעדיף לעלות איתך אליי." הוא אומר לי ותופס את היד שלי, מושך אותי אליו בזהירות אבל בביטחון. "מה קורה, הדר? נעלמת לי."
"אני כאן."
"לא, את כבר לא."
"הכל בסדר, עמית." אני אומרת לו ונותנת לו נשיקה עדינה על הלחי, הוא מסתכל עליי במבט שרואה ומבין יותר מדי. החוש השישי של עמית. "אני פשוט עייפה וממש מאוחר.. נדבר מחר.. ניפגש." אני ממלמלת ונכנסת לרכב במהירות. הוא לא אומר כלום, לא מנסה לעצור אותי אבל לא זז מהנקודה שהוא עומד בה עד שאני פונה מהרחוב.
ההשתקפות שלו במראה המרכזית מעציבה אותי וממלאת אותי תחושה של החמצה.
אולי אני עושה טעות, אולי הייתי צריכה להישאר.
אבל אני פשוט לא מסוגלת.
