איתן – כאב יפהפה – פרק ח

אלינה

הוא הבטיח לעידן, הוא רוצה שכבר הלילה נעשה סשן ב"מפלט" עם עידן. המחשבות שלי משתוללות, תחושות שונות מתערבבות לי בבטן ואני בטוחה שאיתמר מזהה אותן על המבטים שלי.

"אלינה, לפני כמה רגעים ביקשת ממני 'בלי סודות', אז בואי נמשיך עם זה, תגידי לי מה את מרגישה וחושבת."

"אני לא יודעת, אני רוצה לכעוס עליך שקבעת משהו בלי לשאול אותי, אתמול היה בסך הכל הלילה הראשון שלנו ביחד."

"אבל את לא כועסת עליי, את רוצה אבל את לא… למה?" הוא שואל אותי עם מבט רציני למרות שאני בטוחה שהוא יודע מה התשובה.

"כי אני רוצה את זה."

הוא מהנהן פעם אחת עם הראש. "כי את רוצה את זה."

"איך ידעת? איך ידעת שאני לא אריב איתך ואעשה לך סצנה? הרי זו הסיבה שעזבתי אותך בעבר."

"לא ידעתי, לקחתי סיכון מחושב. את לא אותה נערה בת שמונה עשרה, יש לך שנים של ניסיון כסאבית, אני מניח שיש לך ניסיון עם מפגשים מיניים מרובי משתתפים וראיתי הרגע איך הגבת לעידן. לא באמת קבעתי משהו הלילה ובטח שלא הבטחתי לו כלום, ההחלטה שלך, היא תמיד היתה שלך. את יודעת טוב מאוד שהשליטה היא תמיד בידיים של הסאב, אבל ראיתי איך הסתכלת עליו, ראיתי את הפטמות שלך מזדקרות מהמבט שלו. את רוצה את זה, את רוצה את שנינו ואני די בטוח שאת רוצה את זה לא מעט שנים."

כן, אני רוצה את זה מהרגע שנכנסתי באמת לעולם הבדס"מ, מהרגע שגיליתי את עצמי כסאבית, שגיליתי את החוקיות, את הכבוד ההדדי והאמון. מחשבות על איתמר ועידן לא עזבו אותי, הם כיכבו בכל הפנטזיות שלי ולפעמים גם בחלומות כחולים שהתעוררתי מהם רטובה ועל סף אורגזמה.

בגיל שמונה עשרה ההצעה שלו זעזעה אותי, הוא אזק אותי פעם אחת למיטה וחשבתי שאני יודעת מה זה בדס"מ… איזו בדיחה.

הרבה השתנה מאז, למדתי המון, גדלתי והתפתחתי כאישה וכנשלטת, אני רוצה את זה.

"אתה יודע שאין לי רגשות אליו, נכון? אתה יודע שאני מאוהבת בך, מאז ומתמיד." אני מרגישה את הצורך להדגיש את זה, להבהיר את הכוונות שלי.

"את לעולם לא תצטרכי להסביר את עצמך בפניי, אלינה, אנחנו באים מאותו עולם, אני מבין את הדרך בה המוח שלך עובד כי שלי עובד בדיוק אותו דבר. אני יודע מה עידן בשבילך, בשביל שנינו, הוא דום שאנחנו סומכים עליו בעיניים עצומות שיעזור לנו להגשים פנטזיה."

"ולכל בחורה יש לפחות פנטזיה אחת על תאומים זהים." אני אומרת לו בקול סקסי ומלטפת לו את הפנים.

"כמובן, לכל בחורה…."

 

איתמר

ההודעה מגיא כמעט גורמת לי לבטל את הכל. "רון נצפה ליד 'המפלט', אני אהיה שם הלילה, תמשיך בתוכניות שלך כרגיל. הנושא בטיפולי."

אני דואג לאלינה, אבל אני דואג גם לשאר הלקוחות במועדון, בתור מנהל האבטחה זה התפקיד שלי לדאוג שאנשים כמו רון לא יכנסו ואני מתקשר ליואב לספר לו הכל, להזהיר אותו שאולי יהיו בעיות הלילה.

"הוא לא יכנס למועדון, תהיה בטוח, אבל גיא אומר שהוא באזור, אז אני מצפה להתקלות איתו בחוץ."

"איתמר, אני סומך עליך ועל האחים שלך, אם אתה אומר שהוא לא יכנס למועדון שלי ושאתם יכולים לטפל בנושא בחוץ מבלי לסכן את הלקוחות, אז מבחינתי אין מה לדון בזה יותר." יואב אומר לי בטונים הרגועים הקבועים שלו, הוא סומך עלינו, הוא יודע שלעולם לא נזלזל בעבודה שלנו או בחיי אדם.

"אז אתה מביא הלילה את אלינה לסשן איתך ועם עידן? אחרי כל השנים האלה?"

"כן, זה הזמן." אני עונה לו בידיעה מוחלטת שזו האמת ושאני עושה את הדבר הנכון.

"היא יודעת על גיא?"

"לא, היא יודעת שהוא מטפל בנושא ושהוא יהיה באזור, אבל היא לא יודעת על הקשר שלו לכאן. היא גם עדיין לא ראתה אותו מאז שהיא חזרה."

"אם כך, מצפה לה הפתעה." הוא אומר בטון משועשע ומעצבן ומנתק. כן, מצפה לה פאקינג הפתעה.

עידן הקפיץ לי בגדים ללילה בזמן שאלינה היתה במקלחת ואני מחכה לה בסלון לבוש בג'ינס וטי-שירט שחורים, הצבע הקבוע שלי למשחקים.

אני מסתובב כשאני שומע אותה יוצאת מהחדר והמראה שלה מטריף אותי, היא לובשת שמלת מיני אדומה, קצרה עד גיחוך. השיער הארוך שלה פזור והעיניים החתוליות שלה מודגשות בפסים שחורים, נעלי עקב גבוהות מקרבות אותה קצת יותר לגובה שלי, למרות שזה לא באמת משנה, היא תחלוץ אותן בסשן.

"את נראית מדהים." אני אומר לה ולא מסתיר את ההערכה שלי, היא סקסית ונשית, החזה שלה מלא ועגול והשמלה לא מסווה את העובדה שהיא בלי חזיה.

"תודה, גם אתה." היא אומרת לי ומנשקת אותי, מכניסה את הלשון החמה שלה לתוך הפה שלי ואני מתפתה לזיין אותה כאן ועכשיו, לשכוח מ"המפלט" ומהמשחקים, לשכוח מעידן ומהפנטזיות שלנו.

אני חופן את השדיים שלה וצובט לה את הפטמות עד שהיא גונחת. "את לובשת תחתונים, סאבית?"

"כן, לא אמרת לי אחרת."

"אז אני אומר עכשיו, תעיפי אותם."

היא לא מהססת אפילו לרגע ומורידה אותם.  כשהם תלויים מהאצבעות שלה, היא מושיטה לי אותם עם חיוך ואני מכניס את פיסת התחרה הקטנטנה לכיס שלי.

אני מפשק לה את הרגליים עם הברך שלי ומעביר שתי אצבעות על הרטיבות שלה. "כל זה בגלל נשיקה?" אני שואל בציניות. "או שזה בגלל אחי?"

"גם וגם…וגם." היא עונה ומביטה ישירות לתוך העיניים שלי בביטחון, כן, היא לא ילדה בת שמונה עשרה.

אני מכניס לתוכה את האצבעות הרטובות, עמוק, עד שהעיניים שלה נעצמות ולוחש לה באוזן. "תזיזי את התחת הסקסי שלך לפני שאני מבטל הכל ומזיין אותך על הרצפה."

 

אלינה

הייתי בהרבה מועדוני פטיש בארץ וגם בחו"ל אבל תמיד שמעתי ש"המפלט" הוא מקום מיוחד, אקסקלוסיבי ומקצועי.

הכניסה היא לחברי מועדון בלבד או לאורחים של חברי מועדון שעברו סינון ובידוק ביטחוני. עלות דמי המועדון מבטיחה משתתפים אמידים ורציניים מאוד, הבידוק הביטחוני מבטיח משתתפים איכותיים ואמינים.

המועדון עצום והכניסה אליו היא דרך מעלית שנפתחת בחניון פרטי, אין בה כפתורים והיא פועלת רק כשאיתמר מעביר כרטיס חבר באחד החריצים.

הלובי נראה יחסית פשוט ויושבת בו מארחת יפיפייה שמקבלת אותנו עם חיוך מזמין.

"ערב טוב מאסטר איתמר, החדר השחור מוכן עבורך." היא פונה אליו ואליו בלבד, היא אפילו לא מסתכלת עליי. זה לא אישי ואני לא נעלבת, אלה החוקים, אני הסאבית ולאף אחד אסור לדבר איתי ללא אישורו של אדוני.

היחידים שיכולים לפנות אליי הם דומים שקיבלו מאיתמר אישור מראש.

לפני הכניסה יש תאים עם מנעולים וכמה סאבים מתפשטים מולם, הם מכניסים את הבגדים שלהם פנימה בזמן שהדומים שלהם נועלים אותם ולוקחים את המפתחות, אני מבינה שקוד הלבוש הוא עירום מלא.

"אלינה, אני עדיין לא רוצה שתתפשטי, רק תחלצי את הנעליים ושימי אותן באחד התאים."

אני פועלת לפי ההנחייה שלו ללא היסוס וללא שאלות. הוא נועל את התא עם הנעליים שלי בפנים ומכניס את המפתח לג'ינס שלו, לכיס בלי התחתונים שלי.

"מה מילת הביטחון שלך?"

"אדום, אדוני."

"את לא זזה ממני הלילה, את לא מגיבה לאף פניה אליך בין אם זה סאב או דום, היחידים שקיבלו ממני אישור הלילה לדבר איתך הם עידן ויואב הבעלים של המועדון. היחיד שקיבל אישור לגעת בך הוא עידן. האם אני ברור?"

"כן, אדוני."

הוא לא אומר לי להשפיל מבט, אין עליי קולר והוא לא מצפה ממני ללכת מאחוריו. הוא לוקח את היד שלי ומושך אותי לצדו דרך דלתות הכניסה.

וואו. הלובי הצנוע הוא ניגוד מוחלט לשפע שניצב מולי, החלל ענקי ומחולק לאזורים שונים שאני לא יכולה לראות מכאן.

אנחנו נכנסים פנימה והאורות הסגולים מעל עמדות הבר נותנים למקום מראה אפל וסקסי. אני מזהה המון פרצופים סביבי, פוליטיקאים, סלבריטאים, אנשי ביטחון, כולם כאן וחלק ניכר מהם בלבוש מינימלי, אם בכלל.

"מה תשתי, סאבית?" איתמר שואל אותי.

"מרטיני, אדוני."

"לא מגישים כאן אלכוהול, זה אחד החוקים של המקום, יואב אוסר על אלכוהול וסמים מכל סוג שהוא. הוא רוצה שהמשתתפים יהיו בשליטה מלאה ולא יסכנו אף אחד."

"זה מדהים שהוא חושב על זה בכלל." אני אומרת לו בכנות, אמנם בכל המועדונים האלה יש בדרך כלל חוקים ואבטחה, אבל מעולם לא נתקלתי בגישה כל כך אחראית כלפי כל המשתתפים.

"כן, יואב תמיד חושב על הכל." הוא אומר לי עם נימה של חיבה בקול שלו, אני מניחה שיואב הוא לא רק מעסיק אלא גם חבר.

"אז מים, אדוני."

הוא מסתובב לבר ופנים מוכרות תופסות את תשומת הלב שלי, פנים שנראות כמעט בדיוק כמו של איתמר ועידן, אבל לא. הוא גבוה יותר, שרירי יותר, צעיר יותר ו… מפחיד יותר. פאק, גיא.

לזה איתמר התכוון כשהוא אמר שהוא מזמן לא אותו נער בן שש עשרה שאני זוכרת, אין במבט שלו שום זכר לגיא שהכרתי. הנער הביישן והמופנם הפך למשהו אחר, משהו שאני עדיין לא מצליחה להבין, או שאולי אני לא רוצה להבין.

העיניים שלו מפחידות אותי, ההליכה שלו מפחידה אותי, אין ספק שהוא מרגיש בנוח כאן ואני בטוחה שהוא גם דום, אבל משהו בערנות שלו מעורר את החשד שלי, נראה שהוא סוקר את הסביבה, מחפש מישהו.

המבטים שלנו מצטלבים ואני קופאת, יש בי את הרצון לגשת אליו ולחבק אותו, אבל חלק לא קטן ממני נרתע ממנו, הוא לא נראה כמו מישהו שמקבל חיבוקים בשמחה. אני לא יכולה לא להגיד לו שלום, אני לא יכולה לא לגשת אליו, זה גיא! אנחנו משפחה.. אני מתחילה ללכת לכיוונו והמבט שלו משתנה, נראה שהוא מרגיש לא בנוח והוא מסתכל לכיוון איתמר.

"גיא, תראה אותך, אתה נראה כמו האח הגדול במשפחה." אני אומרת לו בצחוק ומחבקת אותו סביב המותניים, שזה בערך הגובה שלי לידו.

רק אחרי כמה רגעים אני מבינה שהוא לא מגיב ולא מחבק אותי בחזרה.

"גיא?" אני שואלת בבלבול ולוקחת צעד אחורה. הוא לא מסתכל עליי, העיניים שלו מרוכזות בנקודה מאחוריי. אני מסתובבת במהירות ורואה את איתמר מסתכל עליי במבט רציני.

"את קיבלת הנחייה ברורה, סאבית, מאוד מאכזב ששכחת אותה בתוך פחות מחמש דקות."

פאק, הוא כועס עליי, הייתי צריכה לבקש רשות ממנו לפני שניגשתי ככה לדום אחר, אפילו שזה אח שלו.

אבל למה בעצם הוא לא נתן לגיא רשות לדבר איתי הערב? למה רק עידן ויואב?

"אני מצטערת אדוני, ראיתי אותו והתרגשתי, הנחתי שלא ידעת שהוא כאן ובגלל זה לא הבהרת לי שהוא יכול גם לדבר איתי."

"אל תניחי הנחות, אני יודע טוב מאוד מתי האחים שלי נמצאים כאן, זה התפקיד שלי לדעת." המבט הרציני שלו עובר לגיא, הוא מהנהן עם הראש שלו פעם אחת וגיא הולך.

מה לעזאזל קורה כאן?!

"מעבר לזה שהבהרתי לך בדיוק מי יכול לדבר איתך, היחידים שיכולים לנסות הם דומים אחרים וגם זה דרכי. גיא לא דום."

"מה? אז למה הוא כאן? חשבתי שאמרת שרון לא יכול להיכנס למועדון, שגיא יתצפת בחוץ. איך גיא נכנס בכלל למועדון אם הוא לא דום?"

"הוא נכנס עם כרטיס חבר המועדון שלו כמובן."

"אדוני, אני לא מבינה כלום ואתה לא בדיוק מקל עליי." אני אומרת לו בחוסר סבלנות, אין לי עצבים לשיט הזה עכשיו, אני חייבת להבין.

"גיא סאב." מה?

גיא סאב. גיא סאב…. לא, לא משנה כמה פעמים אני אומרת את זה בראש שלי, זה פשוט לא נקלט. גיא סאב! ההר אדם הזה סאב? מי לעזאזל מסוגלת לשלוט בו? למי יש בכלל אומץ לנסות?!

"ערב טוב, סשה." איתמר פונה לדומית בלונדינית מהממת שנעצרת לידינו.

"ערב טוב, איתמר, הייתי חייבת לגשת ולהחמיא לך על הסאבית היפיפייה שלך, מעולם לא ראיתי אותה כאן, היא חדשה?"

"היא חדשה כאן, אבל לא בחיי. אלינה שלי כבר מעל לעשור." הוא עונה לה בנועם כאילו שהוא לא זרק לי כרגע פצצה. אני לא מצליחה להתאושש מהגילוי והשיחה שלהם נבלעת עם המוזיקה ברגע.

גיא סאב, זה פשוט הזוי.

"אלינה, תכירי את סשה, היא אחת הדומיות הוותיקות ב'מפלט' וחברה מאוד טובה שלי, את יכולה להגיד לה שלום."

"נעים מאוד." אני אומרת לה בנימוס, אני לא מעזה לפנות אליה בשם הפרטי שלה, אמנם היא חייכנית ונחמדה, אבל היא עדיין דומית.

"נעים גם לי, אלינה, אין ספק שמחכה לך לילה מעניין." היא אומרת עם חיוך והולכת.

איתמר מסתובב בחזרה אליי ומסתכל עליי ברצינות. "סאבית, תתאפסי על עצמך, את לא מרוכזת וזה מתכון לצרות. כן, גיא סאב, כן, זה מוזר לכולנו, תהיי בטוחה. רק אני ועידן יודעים ואני מצפה ממך לשמור על זה בסוד. הוא כאן הערב בשביל לטפל ברון ולא בשביל לשחק, הוא עושה סיבובים בתוך המועדון ויש לו צוות בחוץ.

תנשמי עמוק, תשתי את המים שלך ותחזרי לעניינים, אני לא רוצה להתעסק במשמעת הלילה, נשמור את העונשים לסשן הבא."

אוקיי, אוקיי, תירגעי אלינה, הוא צודק, את חייבת להתאפס על עצמך ולא לעשות פדיחות. אני שותה מבקבוק המים וממשיכה ללכת עם איתמר עד שאנחנו נכנסים לחדר פרטי, החדר השחור.

 

איתמר

הייתי צריך להזהיר אותה לגבי גיא, אמרתי לה מראש שהוא יהיה באזור כי הוא אחראי על כל הנושא של רון אבל לא הסברתי לה שקיים סיכוי שהוא ייכנס למועדון ולא הכנתי אותה למפגש הבלתי נמנע ביניהם.

אם היינו נפגשים בחוץ בוודאי שהייתי מצפה ממנה לחבק אותו ואני בטוח שגיא היה מחבק אותה בחזרה וגם היתה מתפתחת ביניהם שיחה, אבל לא בתוך "המפלט", לא כשאנחנו בתוך סצנה. הטעות של שנינו ואני מעדיף לא להתעסק בזה הלילה, אני אסביר לה הכל במפורט מאוחר יותר, עכשיו אני רוצה להתעסק נטו בהנאה.

החדר השחור נקרא כך מהסיבות הברורות ביותר, הכל שחור בתוכו, הקירות, הריהוט וגם הצעצועים, רק התאורה האדמדמה עוזרת לזהות איפה הכל נמצא. החדר מושלם בשביל אלינה, אדום זה הצבע האהוב עליה והשחור של הסביבה מדגיש את הלובן של העור שלה.

החדר גדול ויש בו כמה אזורים, הבמה המרכזית, פינת הישיבה והמיטה.

אני עוזב אותה במרכז החדר ומתיישב על כורסא שפונה לכיוונה, אני יודע מה עומד לקרות, תכננתי הכל, אבל היא לא יודעת. הניסיון שלה מונע ממנה לשאול שאלות שגם ככה לא היו נענות, היא ממתינה בסבלנות.

כשהדלת מאחוריה נפתחת, העמידה שלה נהיית זקופה יותר ולרגע היא עוצמת עיניים ולוקחת נשימה עמוקה. אני מחייך אליה כשהמבט שלה חוזר אליי והיא מחייכת בחזרה. סוף סוף.

עידן נעמד מולה והיא מסתכלת עליו במבט רגוע וקצת משועשע, הוא מחייך אליה ונותן לה נשיקה קטנה על השפתיים.

"את בסדר?" הוא שואל אותה בשקט.

"כן, אדוני, יותר מבסדר."

התשובה שלה מספקת את שנינו והוא מנשק אותה שוב, הפעם לא בעדינות. הוא תופס את הפנים שלה חזק ומנשק אותה בתאווה מוחלטת, הנשיקה ארוכה ונראה שהיא נהנית ממנה בדיוק כמוהו.

כשהוא משחרר לבסוף את הפנים שלה, השפתיים שלה אדומות ונפוחות ונראה שעידן מאוד מרוצה מעצמו.

הוא תופס את תחתית השמלה שלה ומתחיל להעלות אותה למעלה, מגלה לשנינו באטיות את הגוף העירום היפיפה שלה.

הוא זורק את השמלה לצד ואלינה עומדת מולו בביטחון מלא, היא יודעת שהיא נראית מדהים והיא מרגישה בנוח עם עצמה, עם העירום שלה ואיתו.

"את כל כך סקסית סאבית, אני הולך ליהנות לכסות את העור הלבן שלך בפסים אדומים. אמנם אני רוצה להיות בתוכך כבר הרבה זמן, אבל יותר מהכל אני רוצה לשחק איתך. את רוצה לשחק איתי?"

"כן, אדוני."

"מעולה." הוא מרים את הידיים שלה ומותח אותן לשלשלאות שתלויות מהתקרה, קושר אותה במיומנות ולוקח צעד אחורה. הוא מסתובב אליי ושואל אותי עם המבט שלו, ללא מלים אם הוא יכול להמשיך, אני מסמן לו את אישורי והוא נצמד אליה שוב, מעביר את הידיים שלו על הגוף העסיסי שלה.

הידיים שלו בכל מקום, עוטפות את הצוואר שלה, לוחצות לכמה רגעים ומשחררות, יורדות לחזה הסקסי, לפטמות הוורודות. הוא צובט אותן בכח והיא גונחת. אני רואה את הראש שלו יורד באטיות עד שהשפתיים שלו נסגרות סביב פטמה זקורה והוא נושך אותה עד שהיא צועקת.

לאחר מכן הוא מרגיע את הכאב עם הלשון שלו, מלקק ומוצץ אותה עד שהיא גונחת שוב. הוא נותן את אותו הטיפול גם לפטמה השנייה ואלינה מתחילה להזיז את האגן שלה בתנועות לא נשלטות.

"אני הולך לקשור צעיף עדין על העיניים שלך, סאבית, אני רוצה שתסמכי על שאר החושים שלך הלילה." הוא אומר לה וחוסם את חוש הראיה שלה. הצעיף שחור כמו החדר והיא נראית כמו יצירת אומנות.

הוא בוחר שוט ארוך מעמדת הצעצועים ומצליף בו פעם אחת על הרצפה, מפחיד אותה בכוונה עם הרעש והיא קופצת. עידן מת על משחקים פסיכולוגיים.

"את מפחדת, סאבית?" הוא שואל אותה בקול זדוני ומתנשא.

"לא, אדוני."

"את צריכה." הוא עונה לה ברצינות מוחלטת.

עידן מצליף עוד כמה פעמים ברצפה ולבסוף כשהשוט פוגע לראשונה בבטן שלה, היא צורחת מהכאב ומההפתעה. פס אדום מופיע ישירות על העור העדין שלה ולמרות שהזין שלי עומד בערך מהרגע שנכנסנו לחדר, זה הרגע שבו אני באמת מתחיל להיכנס לעניינים.

אנחנו אוהבים להכאיב, זה לא סוד ואלינה יודעת את זה, אנחנו סדיסטים והסאביות שלנו תמיד מזוכיסטיות. למרות הצרחה שלה, אנחנו יודעים שהיא רוצה את זה, כי אלינה מזוכיסטית וכי יש לה מילת ביטחון שהיא לא משתמשת בה.

הפסים מתרבים ועידן לא עוצר, הוא מצליף בה שוב ושוב והיא צועקת וגונחת, הבטן שלה, החזה הרגליים, הכל מכוסה רצועות והירכיים הפנימיות שלה מבריקות מהרטיבות שלה, היא נהנית מכל רגע.

עידן מסתובב מאחוריה ומתחיל להצליף בגב שלה, הסבלנות שלי פוקעת ואני קם לעמדת הצעצועים. מצבטי פטמות זהובים מושכים את תשומת הלב שלי ואני מת לקשט אותה.

אני מסמן לעידן לעצור כדי שהגוף שלה יהיה יציב כשאני סוגר סביב הפטמה הראשונה את המצבט, התחושה חדשה ומפתיעה והיא גונחת בהנאה. הפנים שלה צמודות לשלי והיא מעבירה את השפתיים שלה על הלחי שלי. "את יודעת שזה אני, סאבית, גם עם עיניים מכוסות את מבדילה בינינו." אני אומר לה באהבה ועונג.

"אני תמיד אזהה אותך, אדוני, תמיד."

אני מנשק אותה בתשוקה וברגש ומחבר את המצבט השני. "את מושלמת."

המצבטים עוטפים את הפטמות שלה והיא נראית כמו אלה רומית, הגוף שלה מתוח ומכוסה פסים, היא גונחת וצועקת בזמן שעידן ממשיך לסמן אותה.

אני לוקח עוד מצבט קטן ויורד לברכיים מולה, אני מלקק אותה בתאווה ומוצץ את הדגדגן שלה לתוך הפה שלי. "את כל כך טעימה, סאבית, הארוחה החשובה ביותר ביום." אני אומר לה ועידן צוחק מאחוריה בקול, מזכיר לה שהוא עדיין כאן, צופה בי כשאני יורד לה.

אני מחדיר את הלשון שלי לתוכה והיא זזה על הפנים שלי, מתגרה בי ובעצמה. אני נותן לה נשיכה קלה וזז אחורה.

כשעידן מושך את השיער שלה בכח לצד ומנשק אותה, אני מחבר את המצבט השלישי לדגדגן שלה והיא צורחת לתוך הפה שלו. הוא לא נותן לה להסתגל לכאב, לפרוק את עוצמת התחושה בצעקה, הוא ממשיך לנשק אותה עד שהיא נרגעת. "כל הכבוד, חתלתולה." הוא לוחש לה ומנשק לה בעדינות את האף.

אני משחרר אותה בזהירות מהשלשלאות וקושר את הידיים שלה מאחורי הגב. "נעבור לשלב הבא, סאבית." אני אומר לה ומוביל אותה לכורסא שעידן כבר יושב עליה. הוא פותח את הג'ינס שלו, מפשיל את התחתונים ושם קונדום.

אני מסובב אותה עם הגב אליו ומפשק לה את הרגליים. עידן מושך אותה אחורה ומושיב אותה בזהירות עליו, חודר לתוכה באטיות והיא גונחת, מייללת, חתלתולה.

עידן בתוכה והיא זזה קדימה ואחורה, מנסה להרגיש כמה שיותר, לזרז את האורגזמה שלה אבל הוא תופס אותה חזק מהמותניים ועוצר את התנועה שלה. הוא משעין אותה קדימה לכיווני ותופס אותה עם יד אחת על הידיים הקשורות שלה.

הפנים שלה נעצרות בדיוק מול המפשעה שלי ואני כבר מוכן בשביל הפה שלה. "פה גדול, סאבית, עכשיו מגשימים את הפנטזיה האמתית."

היא פותחת את הפה ואני מכניס לתוכו את הזין שלי, הכי עמוק שאפשר בדחיפה הראשונה. במקביל, עידן מכוון את הגוף שלה קדימה ואחורה והגניחות של כולנו מתמזגות.

המחזה הפורנוגרפי משגע אותי, אני יודע עד כמה הצרכים שלנו סוטים מהנורמה, אפילו בשביל בדס"מ. שלישיות זה נושא שכיח, אבל בדרך כלל לא מעורבים בהן אחים, למרות שאנחנו ממש לא הראשונים.

אני לא יודע להסביר למה אני רוצה את זה ככה, למה אני צריך את זה והאם זה יהיה ככה תמיד. אני רק יודע שזה מה שאני רוצה עכשיו יותר מהכל ולשמחתי, זה גם מה שהם רוצים.

אלינה מוצצת אותי לתוכה בכח ובמהירות, מפעילה וואקום עם הלחיים שלה ואני מת לגמור, אני מוכן לאורגזמה כבר כמעט שעה. "היא נוזלת סביבי, איתמר, היא מוכנה." עידן אומר לי בקול מאומץ ורועד.

"תגמרי סאבית, בשביל שנינו." אני מצווה עליה והיא קופצת על עידן בהנאה כשהאורגזמה שלה פורצת, גונחת בקול וסוחטת משנינו את האורגזמות שלנו.

פאק היא מושלמת, היא מושלמת.

כשאנחנו נרגעים אני סוגר את הג'ינס שלי במהירות ומרים את אלינה לידיים שלי בזמן שעידן נפטר מהקונדום. אני מניח אותה על המיטה בזהירות ופותח את הקשר בידיים, מסיר את כיסוי העיניים.

עידן ניגש אליה בזהירות, לבוש ומסודר כאילו לא קרה שום דבר.

"חתלתולה, את מושלמת ויש לאח שלי יותר מזל משכל." הוא אומר לה ונותן לה נשיקה ארוכה ועדינה. היא מחייכת אליו, מסופקת ומנומנמת והוא יוצא מהחדר.

"תשכבי יפה שלי, צריך לטפל בסימנים על הגוף שלך ולשחרר בעדינות את המצבטים."

היא נשכבת על הגב ואני נשכב לצדה. "את יודעת שזה הולך לכאוב, אני אשתדל להקל עליך."

אם יש דבר שכואב יותר ממצבטי פטמות ודגדגן, זה השלב שמשחררים אותם.

אני משחרר בעדינות פטמה אחת ואלינה צועקת בקול ותופסת את הזרועות שלי עם הציפורניים שלה. אני מלקק אותה בעדינות עד שהיא נרגעת ועובר לפטמה השנייה, כשאני מסיים איתה, אלינה גונחת ומתנשפת, הכאב הדליק אותה שוב. מזוכיסטית.

אני מפשק את הרגליים הארוכות שלה ומתמקם ביניהן על הבטן שלי, אני מלקק אותה פעם אחת ומסיר את המצבט במהירות. הצרחה שלה מחרישת אוזניים ואני מוצץ את הדגדגן שלה בעדינות, מלקק אותו, מרגיע אותו עד שהיא מפסיקה להתפתל מכאבים ועוברת להתפתלות מהנאה. אני ממשיך לאכול אותה עד שהגניחות שלה מתעצמות והיא עומדת לגמור.

אני עולה בחזרה למעלה עד שאנחנו פנים מול פנים וחודר לתוכה בכח. "הפעם תגמרי סביבי." אני אומר לה ומזיין אותה ללא הפסקה עד שהיא מתכווצת ורועדת. כשהגוף שלה נשמט אחורה בתשישות מוחלטת, אני יוצא מתוכה וגומר עליה, בין הרגליים שלה, מסמן שוב את הטריטוריה שלי כמו אדם קדמון חסר אינטליגנציה, אני לא מצליח לשלוט בצד הפרימיטיבי הזה ואני גם לא מנסה.

אני לוקח קרם גוף ומעסה את הגוף שלה בעדינות, לא מפספס אף פינה ואף סימן, אלוהים יודע שעידן לא פספס כלום.

הסימנים רותחים ובוהקים אבל עידן מספיק מיומן עם השוט כך שהוא לא בקע את העור ולא הוריד דם. שום דבר לא קבוע, הם ייעלמו בתוך כמה ימים.. נצטרך לחדש אותם.

 

אלינה

הלילה היה מושלם, יותר מדהים ממה שאי פעם דמיינתי. הסשן לא היה ארוך במיוחד ואני יודעת שהם ריחמו עליי כי זאת הפעם הראשונה שלנו ביחד, אני כבר מצפה לפעמים הבאות.

איתמר ואני התקלחנו ביחד במקלחת שצמודה לחדר השחור, הוא ניגב והלביש אותי, סירק אותי ואפילו ייבש לי את השיער, התארגנו בעצלתיים ואנחנו יורדים עכשיו מהלובי בחזרה לחניון התת קרקעי.

"חתיכת זונה!!!!" אני שומעת את הצעקה שניה לפני שאיתמר דוחף אותי מאחוריו ומסתיר אותי מהפנים המטורפות של רון. למרות שהמבט בעיניים שלו מטריד מאוד, האקדח ביד שלו הוא הגורם לאימה שמשתלטת עליי.

"בשביל זה עזבת אותי? בשביל להיות הזונה של שני הסוטים האלה? אני רציתי להתחתן איתך, לתת לך את השם שלי ואת בחרת בזה?"

איתמר לא מגיב לו, לא אומר כלום, רק מחזיק אותי בכח מאחוריו ואני לא יודעת מה לעשות, איפה עידן? איפה גיא?

"תגידי משהו! תסבירי את עצמך!! זה מה שאת רוצה? להיות צעצוע שלהם? לעבור מיד ליד? הבנתי שיש להם עוד אחים, את מתכוונת לעבור על כולם? לתת לכולם לזיין אותך? לעשות ממך צחוק?!"

אני לא שומעת יריה, אני לא שומעת כלום כשרון נופל לאדמה ונקודה אדומה מופיעה על המצח שלו, הנקודה מתמלאת דם שזורם בכמויות על הרצפה. אני לא מצליחה לקלוט את מה שהעיניים שלי רואות.

גיא מתקרב אלינו כשהוא אוחז באקדח עם איזשהו חיבור לקנה שלו, ראיתי את זה בסרטים, משתיק קול.

"קח אותה הביתה, איתמר." הוא אומר לו בקול סמכותי ומבט מלא שליטה, שונה לגמרי ממה שראיתי במועדון. איתמר מציית לו מיד ומתחיל למשוך אותי לרכב.

אני לא מצליחה לזוז, העיניים שלי מרצדות סביב המחזה הנורא, סביב הגופה של רון על הרצפה והצוות של גיא שכבר מתחיל לעשות סדר בעניינים.

"אלינה, אנחנו צריכים לעוף מפה, המצלמות כבויות לעוד כמה דקות בודדות ותכף הן יופעלו שוב. אסור לנו להיות כאן." מצלמות?

"סשה, תיפטרי מהגופה." גיא נותן הנחייה ליפיפייה שראיתי בתחילת הערב. הם מכירים? היא נפטרת מהגופה?

הבלבול וההלם משתלטים עליי ואני מאבדת הכרה.

 

איתמר

"אלינה, ממי, תתעוררי." היא ישנה כבר כמה שעות טובות בדירה שלי, אחרי שהיא התעלפה נשאתי אותה מהר לרכב וברחתי מהזירה. היא התעוררה לכמה רגעים כשהנחתי אותה במיטה ומיד נרדמה שוב. "אלינה, את מתחילה להלחיץ אותי, תתעוררי."

העיניים הכחולות היפיפיות שלה נפקחות ואני מחייך אליה בהקלה.

"איתמר? מה קרה? מה קרה עם רון?"

"אל תדאגי לזה עכשיו אהובתי, רון כבר לא יכול לפגוע באף אחד."

"אבל גיא.. וסשה! הוא חילק לה הוראות אבל היא דומית והוא סאב.. היא תעניש אותו.." יש מצב שהיא קיבלה מכה בראש ולא שמתי לב?

"אל תדאגי לגיא, הוא יכול לדאוג לעצמו וסשה היא חלק מהצוות שלו, כשהם מחוץ ל'מפלט' הם עושים הפרדה בין התפקידים."

"אהמ.. סשה מגניבה, שתעניש אותו….." היא ממלמלת ונרדמת שוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *